מדרש על ירמיהו 33:26

כ׳) מדבר שנאמר בזה ואינו ענין לו אבל הוא ענין לחבירו ומאימתי הוא ענין לחבירו משיצטרך לו זה ולא יצטרך לו זה, כיצד? וזאת ליהודה וגו׳ (דברים ל״ג:ז׳) ואינו ענין ליהודה, שהרי הוא אומר שמע ה' קול יהודה, תנהו ענין לשמעון שהרי צריך לו, נמצאת אתה אומר אחר שבירך משה לראובן ואמר וזאת ליהודה, קרא בברכה זו לשמעון. כיוצא בו גם זרע יעקב ודוד עבדי אמאס (ירמיהו ל״ג:כ״ו) אם אין ענין ליעקב שהרי כבר נאמר מקחת מזרעו מושלים אל זרע אברהם ישחק ויעקב (שם) תנהו ענין לאהרן, וראיה לדבר שהוא אומר מקחת מזרעו מושלים, מי הם המושלים בעם? הוי אומר אלו מלכים וכהנים גדולים, בני אהרן ובני דוד שעליהם נאמר. וכה״א הלא ראית מה העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר ה׳ בהם וימאסם (שם) אף כאן הוא אומר גם זרע יעקב (אהרן) ודוד.

הגאונים לא הביאו את הברייתא הזאת, ואלה מן הקדמונים שהזכירוה: ר׳ משה הדרשן ביסודו הביא כמה מדות ממנו, ר׳ יונה אבן גנאח בהרקמה (צד 164) הביא מדה י״ט, והרד״ק בפירושו (ירמיה ל״ג כ״ו) אומר כי ר׳ יונה הביא בשער כ״ח מס׳ הרקמה מדה כ׳ וכותב וכן נאמר בל״ב מדות של ר״א בן ריה״ג. רש״י ז״ל בפירושו על תנ״ך הביא ממנו כמת מדות, ובמקום אחד (בש״א א׳ י״א) אומר זו מצאתי באגדה של ר״י הגלילי, בפירושו על הש״ס (הוריות ג׳. ד״ה צבור מייתי) אומר וכן בל״ב מדות מצאתי, אף כי הדבר הזה ליתא בברייתא שלפנינו. הרמב״ם בספר המצות (עשין ל״ז) מביא מדה י״ז בנוסחא אחרת, ושם (עשין ה׳) מביא בשם משנתו של ר״א בנו של ריה״ג מנין לעיקר תפלה מצוה מהכא את ה׳ אלהיך תירא ואותו תעבוד, ואין זה בנוסחא לפנינו, גם הרשב״ץ מביא ממנו מה שאינו לפנינו בברייתא, ומזה ראיה כי היה לפניהם נוסח אחר, ר׳ שמעון מקינון בספר הכריתות הביא כל הברייתא עם הערותיו. ונמצא גם עם פירוש ארוך במדרש תנאים לר׳ זאב וואלף איינהארן (ווילנא תקצ״ט), ר׳ יעקב רייפמאן כתב עליו ביאור חדש בספרו משיב דבר (ווין תרכ״ו), ועוד מנחת זכרון לבאר מאה מדברות בכה״ק ע"פ מדת מדרך קצרה אשר בל״ב מדות (ברעסלוי תרמ״א), עי׳ ג"כ נתיבות עולם לר׳ צבי הירש קאצינעלנבויגין (ווילנא תרי״ט), ובלשון אשכנזית ״די אבפאססונג דער ברייתא דער 32 נארמען״ ע״י בארדאוויטש (ברלין 1913).