מדרש על ירמיהו 34:14

וּמֵרֹב עֲבֹדָה, אָמַר רַבִּי אַחָא עַל שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּעֶבֶד עִבְרִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה לד, יד): מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ. הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ, רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיְתָה חוֹזֶרֶת, וְדִכְוָתֵיהּ (בראשית ח, ט): וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ. וְדִכְוָּתָהּ (דברים כח, סה): וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ. כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִֹּׂיגוּהָ בֵּין הַמְצָרִים, כְּהַהִיא דִּתְנַן דִּבְרֵי בֶּן נַנָּס בְּסִימָנָיו וּבְמֵצְרָנָיו. דָּבָר אַחֵר, כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִֹּׂיגוּהָ בֵּין הַמְצָרִים, בְּיוֹמִין דְּעָקָא, מִשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבָּהֶם קֶטֶב מְרִירִי מָצוּי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים צא, ו): מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי לֵוִי, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר דְּהוּא גָּזֵיז סוּגְיָא דְּטִיהֲרָה מֵרֵישֵׁהוֹן דְּשִׁית עַד סוֹפֵיהוֹן דִּתְשַׁע. וְרַבִּי לֵוִי אָמַר דְּהוּא גָּזֵיז סוּגְיָא דְיוֹמָא מִסּוֹפֵיהוֹן דְּאַרְבַּע עַד רֵישֵׁיהוֹן דִּתְשַׁע, וְאֵינוֹ מְהַלֵּךְ לֹא בַּחַמָּה וְלֹא בַּצֵּל, אֶלָּא בַּצֵּל הַסָּמוּךְ לַחַמָּה. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כֻּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם, קְלִפּוֹת קְלִפּוֹת, וּשְׂעָרוֹת שְׂעָרוֹת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר עַיִן אַחַת נְתוּנָה עַל לִבּוֹ וְכָל מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹפֵל וּמֵת. וּמַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁרָאָה אוֹתוֹ וְנָפַל עַל פָּנָיו וָמֵת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים יְהוּדָה בְּרַבִּי הָיָה. שְׁמוּאֵל חַמְתֵיה וְלָא נְפַל, אָמַר עֲכָן בַּיִת. רַבִּי אַבָּהוּ הֲוָה יָתֵיב וּמַתְנָא בַּהֲדָא כְּנִישְׁתָּא מִדּוּכְתָּא דְּקֵסָרִי, חֲמָא חַד בַּר נָשׁ דְּטָעֵין חֲדָא קְטִיתָא וַאֲזַל לְמִימְחֵי חַבְרֵיהּ, חֲמָא מַזִּיקָא קָאי בַּתְרֵיהּ דְּטָעֵין קְטֵיתָא דְפַרְזְלָא קָם וּצְרִיחַ, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי קְטֵיל חַבְרָיךְ. אֲמַר לֵיהּ בַּהֲדָא בַּר נָשׁ קְטִיל חַבְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ הָא מַזִּיקָא קָאֵים בַּתְרֵיהּ דְּטָעֵין קְטֵיתָא דְפַרְזְלָא, אַתְּ מָחֵי לֵיהּ בַּהֲדָא וְהוּא מָחֵי לֵיהּ בְּהַהִיא וָמֵת. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מְפַקַּד לְסַפְרַיָיא וּמַתְנְנַיָּא דְּלָא לֶהֱווֹן טְעוּנִין עַרְקְתָא מִינוּקַיָּא בְּאִילֵין יוֹמֵי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי הֲוָה מְפַקַּד לְסַפְרַיָּיא וּמַתְנְנַיָּא דְּיֶהֱווֹן מְפַטְּרִין רַב טְלָאֵי בְּאַרְבַּע שָׁעִין.

ס״א) עשרה דברים נאמר בהן ברית: הקשת, המילה, השבת, ע״ז, תלמוד תורה, שחרור עבדים, כהונה, לויה, מלכות בית דוד, וארץ ישראל. הקשת - שנאמר את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית (בראשית ט׳:י״ג), המילה - שנאמר והיתה בריתי בבשרכם (שם י״ז), השבת - שנאמר לעשות את השבת לדורותם ברית עולם (שמות ל״א:ט״ז), ע״ז - שנאמר ושמרתם את בריתי (שם י״ט), זו ברית ע״ז, ותלמוד תורה - שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית (שם ל״ד), שחרור עבדים - שנאמר אנכי כרתי ברית את אבותיכם (ירמיהו ל״ד:י״ד) ונאמר מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים וגו׳ (שם), הכהונה - שנאמר ברית מלח עולם היא (במדבר י״ח:י״ט), לויה - שנאמר להיות בריתי את לוי (מלאכי ב׳:ד׳), מלכות בית דוד - שנאמר כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי (תהלים פ"ט ד'), ארץ ישראל - שנאמר ביום ההוא כרת ה׳ את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים וגו׳ (בראשית ט״ו:י״ח).

יז (נחמיה ה) "וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת, כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ" וְגוֹ'. אֶפְשָׁר בָּא דָוִד וְלֹא עָשָׂה סֻכּוֹת, (בא שלמה ולא עשה סכות) עַד שֶׁבָּא עֶזְרָא? אֶלָּא מַקִּישׁ בִּיאָתָם בִּימֵי עֶזְרָא לְבִיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מַה בִּיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, מָנוּ שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת וְקִדְּשׁוּ עָרֵי חוֹמָה, (ונתחייבו בתרומות ומעשרות.) אַף בִּיאָתָם בִּימֵי עֶזְרָא, [מָנוּ שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת, וְקִדְּשׁוּ עָרֵי חוֹמָה, וְאוֹמֵר: (דברים ל) "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ". מַקִּישׁ יְרוּשָׁתְךָ לִירוּשַׁת אֲבוֹתֶיךָ. מַה יְּרוּשַׁת אֲבוֹתֶיךָ, בְּחִדּוּשׁ כָּל דְּבָרִים הַלָּלוּ, אַף יְרוּשָׁתְךָ, בְּחִדּוּשׁ כָּל דְּבָרִים הַלָּלוּ. וְאִידָךְ, דְּבָעִי רַחֲמֵי עַל יֵצֶר דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וּבַטְלֵיהּ, וְאַגִין זְכוּתָא עֲלַיְהוּ כִּי סֻכָּה! וְהַיְנוּ דְּקָא קַפִּיד קְרָא עִילוּיֵהּ דִּיהוֹשֻׁעַ, דִּבְכָל דּוּכְתִּי כְּתִיב: 'יְהוֹשֻׁעַ', הָכָא כְּתִיב: (נחמיה ח) 'יֵשׁוּעַ'. בִּשְׁלָמָא מֹשֶׁה לָא בָּעָא רַחֲמֵי, דְּלָא הֲוָה זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ, דַּהֲוָה לֵיהּ זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַמַאי לָא לִיבָּעִי רַחֲמֵי? וְהָא כְּתִיב: "אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִישְׁתָּהּ". הָכִי קָאָמַר: כֵּיוָן דְּיָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ, יָרַשְׁתָּ אַתְּ. וּמִי מָנוּ שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת? הַשְׁתָּא מִשֶּׁגָּלָה שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, בָּטְלוּ יוֹבְלוֹת. עֶזְרָא, דִּכְתִיב בֵּיה: (עזרא ב) "כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים". הֲוָה מָנִי? דְּתַנְיָא, מִשֶּׁגָּלָה שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה בָּטְלוּ יוֹבְלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כה) "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ", בִּזְמַן שֶׁכָּל יוֹשְׁבֶיהָ עָלֶיהָ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁגָּלוּ מִקְצָתָן. יָכוֹל הָיוּ עָלֶיהָ וְהֵן מְעֹרָבִין שֵׁבֶט בִּנְיָמִין בִּיהוּדָה, וְשֵׁבֶט יְהוּדָה בְּבִנְיָמִין, יְהֵא יוֹבֵל נוֹהֵג? תַּלְמוּד לוֹמַר לְכָל יוֹשְׁבֶיהָ, בִּזְמַן שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ כְּתִקּוּנָן וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵן מְעֹרָבִין. אָמַר רַבִּי נָתַן בַּר יִצְחָק: מָנוּ יוֹבְלוֹת לְקַדֵּשׁ שְׁמִיטִין. הָנִיחָא לְרַבָּנָן, דְּאַמְרֵי: שְׁנַת חֲמִשִּׁים אֵינָהּ מִן הַמִּנְיָן, אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שְׁנַת חֲמִשִּׁים עוֹלָה לְכָאן וּלְכָאן, לָמָּה לִי? בִּשְׁמִיטִין סַגְיָא! הָא וַדַּאי דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְלֹא מָנוּ שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת? וְהָכְּתִיב: (ירמיה לד) "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר יִמָּכֵר לְךָ", וְהַוִינָן בְּהוּ: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים", וְהָכְּתִיב: (דברים טו) "וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים". וְאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: שֵׁשׁ לַנִּמְכָּר וְשֶׁבַע לַנִּרְצָע. הַהוּא בְּתוֹכֵחָה כְּתִיב, וְקָאָמַר נָבִיא: הַ"שְׁלַחְתֶּם", וְהָכְּתִיב: (ירמיה לד) "וַיִּשְׁמְעוּ וַיְשַׁלְּחוּ"! אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יִרְמְיָה הֶחֱזִירָן וְיֹאשִׁיָּה בֶּן אָמוֹן מָלַךְ עֲלֵיהֶן. וּמְנָא לָן דְּהַדוּר? דִּכְתִיב: (יחזקאל ז) "כִּי הַמּוֹכֵר אֶל הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב", אֶפְשָׁר יוֹבֵל בָּטֵל וְנָבִיא מִתְנַבֵּא עָלָיו שֶׁיִּבָּטֵל? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִירָן יִרְמְיָה. וּמְנָלָן דְּיֹאשִׁיָּה מָלַךְ עֲלֵיהֶן? דִּכְתִיב:] (מ"ב כג) "וַיֹאמֶר: מַה הַצִּיוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה? וַיֹאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר: הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה, [וַיִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְבַּח בֵּית אֵל"]. וְכִי מַה טִּיבוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ בְּבֵית אֵל? אֶלָּא כְּשֶׁהֶחֱזִירָן יִרְמְיָהוּ, יֹאשִׁיָהוּ מָלַךְ עֲלֵיהֶם. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מֵהָכָא: (הושע ו) "גַּם יְהוּדָה שָׁת קָצִיר לָךְ בְּשׁוּבִי שְׁבוּת עַמִּי".