מדרש על ירמיהו 37:7

עוֹדֵינוּ תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ, מָה הָיוּ עוֹשִׂין עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, הָיוּ מְשַׁלְּחִין שֶׁמֶן לְמִצְרַיִם, וּמְבִיאִין תְּבוּאָה, וּמְשַׁלְּחִין לְבָבֶל, שֶׁאִם יָבוֹאוּ שׂוֹנְאִים יִהְיֶה לָהֶם כְּדֵי לְסַיְּעָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (הושע יב, ב): וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל. פַּעַם אַחַת בָּאוּ שׂוֹנְאִין וְשָׁלְחוּ אֵצֶל פַּרְעֹה נְכֹה כְּשֶׁהוּא מְפָרֵשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל, רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשִׁלְדוֹתֵיהֶן וְהָיוּ שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אָמְרוּ אֵלּוּ לָאֵלּוּ מַה טִּיבָן שֶׁל שְׁלָדוֹת הַלָּלוּ, אָמַר לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ תַּחַת אֲבוֹתֵיכֶם עָמְדוּ, וְעָמְדוּ וְהִטְבִּיעוּ אוֹתָם בַּמַּיִם. אָמְרוּ וְכָךְ עָשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ וַאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים וּמְסַיְּעִין לָהֶם, מִיָּד חָזְרוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לז, ז): הִנֵּה חֵיל פַּרְעֹה הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה שָׁב לְאַרְצוֹ מִצְרַיִם, לְכָךְ נֶאֱמַר: בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ אֶל גּוֹי לֹא יוֹשִׁעַ.