מדרש על ירמיהו 38:2

נה אָמַר רַב יְהוּדָה: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו ל״ח:ב׳) "כֹּה אָמַר ה': הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַדָּבֶר. וְהַיֹּצֵא [וְנָפַל] אֶל הַכַּשְׂדִים (וְחָיָה) [הַצָּרִים עֲלֵיכֶם, יִחְיֶה], וְהָיְתָה לוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל" ("וָחָי".) רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כב) "כֹּה אָמַר ה': כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה; עֲרִירִי, גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו, כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה", וּבָתַר דְּגָלָה כְּתִיב: (ד"ה א ג) "וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר, (בנו) שְׁאַלְתִּיאֵל בְּנוֹ", 'אַסִּר', שֶׁעִבְּרַתּוּ אִמּוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִים. 'שְׁאַלְתִּיאֵל', שֶׁשְּׁתָלוֹ אֵל שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַנִּשְׁתָּלִין, גְּמִירִי, אֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מְעֻמָּד, וְהִיא נִתְעַבְּרָה מְעֻמָּד. דָּבָר אַחֵר: 'שְׁאַלְתִּיאֵל', שֶׁנִּשְׁאַל עַל אָלָתוֹ אֵל. (שם) 'זְרֻבָּבֶל', שֶׁנִּזְרַע בְּבָבֶל. וּמַה שְּׁמוֹ? "נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה" שְׁמוֹ.