מדרש על ירמיהו 49:16

תנו רבנן שלשה מיתתן בידי אדם המתנבא מה שלא שמע וכו׳ כגון צדקיה בן כנענה דכתיב (מ״א כב יא) ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל מאי הוה ליה למעבד רוח נבות אטעיתיה דכתיב (שם) ויאמר ה׳ מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד ויצא הרוח ויעמוד לפני ה׳ ויאמר אני אפתנו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן. א״ר יהודה מאי צא צא ממחיצתי מאי רוח א״ר יוחנן רוחו של נבות היזרעאלי. הוה ליה למידק כדרבי יצחק דא״ר יצחק סגנון אחד עולה לכמה נביאים ואין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד. עובדיה אמר (עובדיה) זדון לבך השיאך. ירמיה אמר (ירמיה מט) תפלצך השיא אותך זדון לבך והני מדקאמרי כולהו כהדדי ש״מ לאו כלום קאמרי. דלמא לא הוה ידע ליה להא דר׳ יצחק יהושפט הוה התם וקאמר להו דכתיב (מ״א כב) ויאמר יהושפט האין פה נביא עוד לה׳ א״ל הא איכא כל הני א״ל כך מקובלני מבית אבי אבא סגנון אחד עולה לכמה נביאים ואין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד:

קכה תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁלֹשָׁה, מִיתָתָן בִּידֵי אָדָם: הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע וְכוּ', כְּגוֹן: צִדְקִיָּהוּ בֶּן כְּנַעֲנָה, דִּכְתִיב: (מלכים א כ״ב:י״א ודברי הימים ב י״ח:י׳) "וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל". מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶיעֱבַד? רוּחַ נָבוֹת אַטְעִיתֵּהּ! דִּכְתִיב: (שם ושם) "וַיֹּאמֶר ה': מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב, וַיַּעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד? [וְגוֹ'] וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי ה', וַיֹּאמֶר: אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ [וְגוֹ'], וַיֹּאמֶר: תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל, צֵא וַעֲשֵׂה כֵן". אָמַר רַב יְהוּדָה: מַאי 'צֵא'? צֵא מִמְּחִצָּתִי. מַאי 'רוּחַ'? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רוּחוֹ שֶׁל נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי. הֲוָה לֵיהּ לְמֵידַק, כִּדְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: סִגְנוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכַמָּה נְבִיאִים, וְאֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִים בְּסִגְנוֹן אֶחָד. עוֹבַדְיָה אָמַר: (עובדיה א׳:ג׳) "זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ". יִרְמְיָה אָמַר: (ירמיהו מ״ט:ט״ז) "תִּפְלַצְתְּךָ הִשִּׁיא אֹתָךְ זְדוֹן לִבֶּךָ". וְהַנֵי, מִדְּקָאַמְרֵי כֻּלְּהֵי בַּהֲדָדֵי, שְׁמַע מִינָהּ: לָאו כְּלוּם קָאַמְרֵי. דִּלְמָא, לָא הֲוָה יָדַע לֵיהּ לְהָא דְּרַבִּי יִצְחָק. יְהוֹשָׁפָט הֲוָה הָתָם, וְקָאָמַר לְהוּ, דִּכְתִיב: (מלכים א כ״ב:ז׳ ודברי הימים ב י״ח:ו׳) "וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט: הַאֵין פֹּה נָבִיא לַה' עוֹד?" אָמַר לֵיהּ: הָא אִיכָּא כָּל הַנֵי! אָמַר לֵיהּ: כָּךְ מְקֻבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא: סִגְנוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכַמָּה נְבִיאִים, וְאֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִים בְּסִגְנוֹן אֶחָד.

בעבור תדע כי אין (אלהים) כמוני בכל הארץ כל שכן בכל השמים, זהו שדרשנו שבכל מכה הזכירו חטאו שאמר לא ידעתי את ה' (שמות ה ב), אפס כי הלשון מתחלף בעבור תדע, למען תדע כי אין כה' אלהינו (שמות ח ו), כי אין כמוני, כי לה' הארץ (שם ט כט), ודומה לדבר זדון לבך השיאך (עובדי' א ג), תפלצתך השיא אותך זדון לבך (ירמי' מט טז), וכהנה רבות במקרא, וכן בלשון כל הנביאים מחלפין הלשון והרצון אחד, שהרי סגנון אחד, בלשון לעז דעת סיגנו דהיינו דעת עולה לכמה נביאין ואין שני נביאים מתנבאין בסגנון אחד, ואפילו נביא אחד משנה הלשון, שכן השירות והשתבחות של דוד אין הלשון הזה כלשון הזה, כגון (הכל) [כלו] סג (תהלים נג ד), (כולו) [הכל] סר (שם יד ג), ויחגרו (ש"ב כב מו), ויחרגו (תהלים יח מו).: