מדרש על ירמיהו 49:2

יָדוֹ פָּרַשׂ צָר, אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ שׂוֹנְאִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִכְנְסוּ עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים עִמָּהֶם, וְהָיוּ הַכֹּל רָצִין לָבֹז כֶּסֶף וְזָהָב, וְעַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים רָצִין לָבֹז אֶת הַתּוֹרָה, כְּדֵי לַעֲקֹר (דברים כג, ד): לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בַּר פְּרָטָא לִדְלֵיקָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, וְהָיוּ הַכֹּל רָצִין לָבֹז כֶּסֶף וְזָהָב, וְעֶבֶד רָץ לָבֹז אֶת אוֹנִיתוֹ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ שׂוֹנְאִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ נִכְנְסוּ עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים עִמָּהֶם, וְהָיוּ הַכֹּל רָצִין לָבֹז כֶּסֶף וְזָהָב, וְעַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים רָצִין לָבֹז אֶת הַתּוֹרָה, כְּדֵי לַעֲקֹר לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'. אַרְבָּעָה דְּבָרִים טוֹבִים הֵיטִיב אַבְרָהָם לְלוֹט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יב, ד): וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט. וְאוֹמֵר (בראשית יג, ה): וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם וגו'. וְאוֹמֵר (בראשית יד, טז): וַיָּשֶׁב אֵת כָּל הָרְכֻשׁ וגו'. וְאוֹמֵר (בראשית יט, כט): וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וגו'. וְכָךְ הָיוּ צְרִיכִין לִפְרֹעַ לָהֶם טוֹבוֹת, אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ לָהֶם רָעוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כב, ה): וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם וגו'. (במדבר כב, ה): וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִי וגו'. וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וגו'. (שופטים ג, יג): וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וגו'. (דברי הימים ב כ, א): וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים עַל יְהוֹשָׁפָט. וְהָדֵין יָדוֹ פָּרַשׂ צָר וגו'. וּכְנֶגְדָן נִכְתְּבָה חַטָּיָא שֶׁלָּהֶם בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת (דברים כג, ד ה): לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי וגו'. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם וגו'. (מיכה ו, ה): עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק וגו'. (נחמיה יג, ב): כִּי לֹא קִדְמוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּלֶּחֶם וּבַמָּיִם וַיִּשְכֹּר עָלָיו אֶת בִּלְעָם לְקַלְּלוֹ. (יהושע כד, ט): וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר לְקַלֵּל אֶתְכֶם. וּכְנֶגְדָן עָמְדוּ אַרְבָּעָה נְבִיאִים וְחָתְמוּ עֲלֵיהֶם גְּזַר דִּינָם, וְאֵלּוּ הֵן: יְשַׁעְיָה, יִרְמְיָה, יְחֶזְקֵאל וּצְפַנְיָה. יְשַׁעְיָה אָמַר (ישעיה טו, א): מַשָֹּׂא מוֹאָב כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד קִיר מוֹאָב נִדְמָה. יִרְמְיָה אָמַר (ירמיה מט, ב): הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְהִשְׁמַעְתִּי אֶל רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תְּרוּעַת מִלְחָמָה וְהָיְתָה לְתֵל שְׁמָמָה וּבְנֹתֶיהָ בָּאֵשׁ תִּצַתְנָה וְיָרַשׁ יִשְׂרָאֵל אֶת יֹרְשָׁיו אָמַר ה'. יְחֶזְקֵאל אָמַר (יחזקאל כה, י): לִבְנֵי קֶדֶם עַל בְּנֵי עַמּוֹן וּנְתַתִּיהָ לְמוֹרָשָׁה לְמַעַן לֹא תִזָּכֵר בְּנֵי עַמּוֹן בַּגּוֹיִם. וּכְתִיב (יחזקאל כה, י): וּבְמוֹאָב אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים וְיֵדְעוּ כִּי אֲנִי ה'. צְפַנְיָה אָמַר (צפניה ב, ט): לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד עוֹלָם שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם וְיֶתֶר גּוֹיִ יִנְחָלוּם.

וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב (בראשית יג, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קה, לז): וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וגו'. (בראשית יג, ג): וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו, בַּמַּסָּעוֹת שֶׁהָלַךְ, בָּהֶן חָזַר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי מְנַחֵם הָלַךְ לִפְרֹעַ הַקָּפוֹתָיו. (בראשית יג, ה): וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם וגו', אַרְבָּעָה דְּבָרִים טוֹבִים הָיוּ לְלוֹט בַּעֲבוּר אַבְרָם, (בראשית יב, ד): וַיֵּלֶךְ אַבְרָם וגו' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט. וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם. (בראשית יד, טז): וַיָּשֶׁב אֶת כָּל הָרְכֻשׁ וְגַם אֶת לוֹט. (בראשית יט, כט): וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים וגו' וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ וגו'. וּכְנֶגְדָּן הָיוּ בָנָיו צְרִיכִים לִפְרֹעַ לָנוּ טוֹבוֹת, לֹא דַּיָּן שֶׁלֹא פָּרְעוּ לָנוּ טוֹבוֹת אֶלָּא רָעוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כב, ה ו): וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וגו' וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִי אֶת הָעָם. (שופטים ג, יג): וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַעֲמָלֵק וַיֵּלֶךְ וַיַּךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּירְשׁוּ אֶת עִיר הַתְּמָרִים. (דברי הימים ב כ, א): וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי מִדְיָן [ועמון] וְעִמָּהֶם מִן הָעַמּוֹנִים עַל יְהוֹשָׁפָט. וְעוֹד כְּתִיב (איכה א, י): יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ. וְנִכְתַּב חֵטְא שֶׁלָּהֶם בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת, (דברים כג, ד ה): לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, וּכְתִיב (מיכה ו, ה): עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה וגו'. (נחמיה יג, ב): כִּי לֹא קִדְּמוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּלֶּחֶם וּבַמָּיִם וַיִּשְׂכֹּר עָלָיו אֶת בִּלְעָם לְקַלְלוֹ (יהושע כד, ט): וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר לְקַלֵּל אֶתְכֶם. עָמְדוּ אַרְבָּעָה נְבִיאִים וְחָתְמוּ גְּזַר דִּינָם, אֵלּוּ הֵם: יְשַׁעְיָה וְיִרְמְיָה צְפַנְיָה וִיחֶזְקֵאל. יְשַׁעְיָה אָמַר (ישעיה טו, א): מַשָֹּׂא מוֹאָב כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד קִיר מוֹאָב נִדְמָה. יִרְמְיָה אָמַר (ירמיה מט, ב): לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְהִשְׁמַעְתִּי אֶל רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תְּרוּעַת מִלְחָמָה וְהָיְתָה לְתֵל שְׁמָמָה וּבְנֹתֶיהָ בָּאֵשׁ תִּצַּתְנָה וְיָרַשׁ יִשְׂרָאֵל אֶת יֹרְשָׁיו אָמַר ה'. יְחֶזְקֵאל אָמַר (יחזקאל כה, י יא): לִבְנֵי קֶדֶם עַל בְּנֵי עַמּוֹן וּנְתַתִּיהָ לְמוֹרָשָׁה לְמַעַן לֹא תִזָּכֵר בְּנֵי עַמּוֹן בַּגּוֹיִם, וּבְמוֹאָב אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה': צְפַנְיָה אָמַר (צפניה ב, ט): לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה וגו'.