מדרש על ירמיהו 5:4

אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל, רַבִּי מֵאִיר אָמַר עַל הַכֹּל הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל דַּיָּינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְלַמְּדִים אוֹתָן מִשְׁפָּט, וְעַל הַנָּשִׂיא, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵל, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹא לָקָה קֹרַח וַעֲדָתוֹ אֶלָּא עַל שֶׁפָּשַׁט יָדוֹ בְּמשֶׁה וְאַהֲרֹן. וְכֵן אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם לָקוּ עַל שֶׁבִּזּוּ הַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב לו, טז): וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, וּכְתִיב (ירמיה ה, ד): חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב. לְכָךְ הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹדָן שֶׁל זְקֵנִים וְשֶׁל צַדִּיקִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי א, ו): לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם, לָמָּה הִזְהִיר עֲלֵיהֶם לְפִי שֶׁהֵם מַזְהִירִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, עַל כֵּן נֶאֱמַר (שמות כג, יג): וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ, מַה כְּתִיב אַחֲרָיו (שמות כג, יז): שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, קָבַע אֱלֹהִים שְׁלשָׁה רְגָלִים, חַג הַמַּצּוֹת, שֶׁבּוֹ עָשָׂה נִסִּים לָהֶם בְּמִצְרַיִם; חַג הַקָּצִיר, שֶׁבּוֹ נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאוֹכְלִים מִפֵּרוֹתֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, יט): טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז; חַג הָאָסִיף, שֶׁבּוֹ הָאֱלֹהִים מְמַלֵּא בָּתֵּיהֶם בְּרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, ט): כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ, לְכָךְ הוּא אוֹמֵר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ.