מדרש על ירמיהו 50:34

וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵלּוּ הַקְּטַנִּים הַנִּגְנָזִים בְּחַיֵּיהֶן בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֶעָתִיד לָבוֹא הֵן עוֹמְדִין בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים וַאֲבוֹתֵיהֶם בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל רְשָׁעִים, וְהֵם אוֹמְרִין לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם כְּלוּם מַתְנוּ אֶלָּא בַּעֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ, יָבוֹאוּ אֲבוֹתֵינוּ בִּזְכֻיּוֹתֵינוּ. וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם אֲבוֹתֵיכֶם חָטְאוּ מֵאַחֲרֵיכֶם, וְחַטֹּאתֵיהֶם מְלַמְּדִין קַטֵיגוֹר. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב יוֹשֵׁב וּמְלַמֵּד סָנֵיגוֹרְיָא וְאוֹמֵר לָהֶם אִמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֵי זוֹ מִדָּה מְרֻבָּה מִדַּת הַטּוֹבָה אוֹ מִדַּת הַפֻּרְעָנוּת, אֱמֹר מִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה וּמִדַּת הַפֻּרְעָנוּת מְעוּטָה, וּמַתְנוּ בַּעֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ, אִם מִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה לֹא כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיָּבוֹאוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶצְלֵנוּ, אָמַר לָהֶם יָפֶה לִמַּדְתֶּם סָנֵיגוֹרְיָא יָבוֹאוּ אֶצְלְכֶם, דִּכְתִיב (זכריה י, ט): וְחָיוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְשָׁבוּ, שֶׁשָּׁבוּ מִלֵּירֵד לַגֵּיהִנֹּם וְהֵם נִיצָלִין בִּזְכוּת בְּנֵיהֶם, לְפִיכָךְ חַיָּב כָּל אָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה שֶׁיַּצִּילֵהוּ מִגֵּיהִנֹּם. וְרַבִּי חֲנִינָא פָּתַר קְרָיָיה בַּהֲרוּגֵי מַלְכוּת, שֶׁהֵם בָּאִים לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מִתְוַדִּין. רַבִּי בִּנְיָמִין פָּתַר קְרָיָיה בַּחֲנִיפֵי תוֹרָה, סְבוּרִים כָּל עַמָּא שֶׁהוּא קְרָיָין וְלֵית הוּא קְרָיָין, תַּנּוֹיֵי וְלֵית הוּא תַּנּוֹיֵי, עֲטֵיף גּוֹלְתֵיהּ וּתְפִלִּין בְּרֵישֵׁיהּ. וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לְהִפָּרַע מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מח, י): אָרוּר עֹשֶׂה מְלֶאכֶת ה' רְמִיָּה. וְרַבָּנָן פָּתְרִין קְרָיָיה בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לְהִתְוַכֵּחַ עִמָּהֶם, דִּכְתִיב (ירמיה נ, לד): גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם. דָּנִיֵּאל חַיָּיטָא פָּתַר קְרָיָיה בַּמַּמְזֵרִין, אֵלּוּ מַמְזֵרִין עַצְמָן, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִידוֹ, זֶה מֶה חָטָא, וְזֶה מָה אִיכְפַּת לֵיהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי אֲפִלּוּ הַמַּמְזֵר בָּא לָעוֹלָם הַבָּא, דִּכְתִיב: וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הֵם פְּסוּלִין אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אָמַר זְכַרְיָה אֲנָא חֲמִיתֵּהּ אָלוֹ כּוּרְסְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ד, ב): וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וגו' וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ וגו', תְּרֵין אָמוֹרִין חַד אָמַר גּוֹלָה וְחַד אָמַר גּוֹאֲלָה, מַאן דְּאָמַר גּוֹלָה, גּוֹלָה שֶׁבְּבָבֶל וְגָלַת שְׁכִינָה עִמָּהֶם. וּמַאן דְּאָמַר גּוֹאֲלָה, הוּא פָּרוֹקָא, דִּכְתִיב (ישעיה מז, ד): גּוֹאֲלֵנוּ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, וּכְתִיב (מיכה ב, יג): עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם וגו'.

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם (תהלים קו, מג). וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ, שֶׁנִּמְכְּרוּ בְּמַדַּי בִּימֵי הָמָן, שֶׁלְּקָחָן אוֹתוֹ רָשָׁע מֵאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וּבָא גּוֹאֲלוֹ, זֶה מָרְדְּכַי. וְגָאַל אֶת מִמְכַּר אֶחָיו, שֶׁכִּסָּה אֶת עֲוֹנוֹתֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ רְאוּיִם לַהֲרִיגָה. לָמָּה, שֶׁאָכְלוּ מִתַּבְשִׁילֵי הַמֶּלֶךְ. מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וּבִמְלֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה וְגוֹ' (אסתר א, ה). וְנִתְגָּרָה בָּהֶן הָמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל (שם ג, ז). וּבִזְכוּת מָרְדְּכַי נִצֹּלוּ, וְנַהֲפֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂנְאֵיהֶם (שם ט, א). הֱוֵי, וְגָאַל אֶת מִמְכַּר אֶחָיו. דָּבָר אַחֵר, וּבָא גּוֹאֲלוֹ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: גּוֹאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ (ירמיה נ, לד). הַקָּרוֹב אֵלָיו, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עִם קְרוֹבוֹ (תהלים קמח, יד).

ד"א ובא גואלו הקרוב אליו, זה הקב"ה, שנאמר גואלם חזק ה' (ירמיה נ לד), הקרוב אליו, זה הקב"ה, שנאמר וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללויה (תהלים קמח יד).