מדרש על ירמיהו 52:25

רַבִּי יוֹחָנָן פָּתַר קְרָא בְּסַנְהֶדְרָיוֹת, הִנֵּה מִטָּתוֹ, מַטּוֹתָיו וּשְׁבָטָיו, כְּמָה דְתֵימַר שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת, שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים, אֵלּוּ שִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב כה, יט): וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בָּעִיר. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ אַחַד עָשָׂר אֲנָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים ב כה, יח יט): וַיִּקַח רַב טַבָּחִים אֶת שְׁרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף, וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד, זֶה מֻפְלָא בֵּית דִּין, וְלָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ סָרִיס, שֶׁמְּסָרֵס אֶת הַהֲלָכָה. (מלכים ב כה, יט): וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי אַחַד עָשָׂר, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר (ירמיה נב, כה): שִׁבְעָה, לְהוֹסִיף עָלָיו שְׁנֵי סוֹפְרֵי דַיָּנִין שֶׁיּוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶם. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, מְזַכִּין אֶת יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שֶׁהָיוּ כֻּלָּן שׁוֹנִין הֲלָכָה כַּחֶרֶב, שֶׁאִם בָּא מַעֲשֶׂה עַל יְדֵיהֶם לֹא תְהֵא הֲלָכָה קוֹהָא לָהֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בִּשְׁעַת הַדִּין הַכֹּל נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין הֵיאַךְ לְהוֹצִיא אֶת הַדִּין וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה וּמִתְפַּחֲדִין מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. רַבִּי מְנַחֵם חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבִינָא, אִם בָּאת אִשָּׁה לְפָנֶיךָ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִשְׁאֹל לְךָ שְׁאֵלָה עַל כִּתְמָהּ וְעַל נִדָּתָהּ, תְּהֵא רוֹאֶה אוֹתָהּ כְּאִלּוּ שֶׁיָּצָאת מִירֵכֶיךָ, וְאַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בָּהּ, וְתִתְפַּחֵד מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

כֹּה תְבָרְכוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ג, ז): הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה וגו', רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי פָּתַר לֵיהּ בִּשְׁלֹמֹה: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה זֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, (שיר השירים ג, ז): שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ שֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סוֹבְבִים מִטָּתוֹ בַּלַּיְלָה, וְהֵן הָיוּ (שיר השירים ג, ז): מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל. (שיר השירים ג, ח): כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, לָמָּה הָיָה עוֹשֶׂה כֵן (שיר השירים ג, ח): מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מִן הָרוּחוֹת שֶׁלֹא יַזִּיקוּהוּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי עַד שֶׁלֹא יֶחֱטָא אָדָם נוֹתְנִים לוֹ אֵימָה וְיִרְאָה, מִשֶּׁהוּא חוֹטֵא נוֹתְנִין עָלָיו אֵימָה וְיִרְאָה. עַד שֶׁלֹא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל הַדִּבּוּר וְעוֹמֵד עַל רַגְלָיו וְיָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ, מִשֶּׁחָטָא הָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹל הַדִּבּוּר וּמִתְחַבֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ח): וַיִתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וגו'. אָמַר רַבִּי אָבִין עַד שֶׁלֹא חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה שׁוֹמֵעַ הַקּוֹל אֵימֶרוֹן, מִשֶּׁחָטָא הָיָה שׁוֹמֵעַ אֶת הַקּוֹל אַגְרִיאוֹן. עַד שֶׁלֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל (שמות כד, יז): וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא, שֶׁבַע מְחִצּוֹת שֶׁל אֵשׁ הָיוּ כּוֹסְסוֹת זוֹ בָּזוֹ, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִים וְלֹא מִתְיָרְאִים וְלֹא מִתְפַּחֲדִים, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ אֲפִלּוּ פְּנֵי הַסַּרְסוּר לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִסְתַּכֵּל (שמות לד, ל): וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה וְהִנֵּה קָרַן וגו', רַבִּי פִּינְחָס בֶּן רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי חָנִין אַף הַסַּרְסוּר הִרְגִּישׁ עִמָּהֶם מִן שָׁעָה לְשָׁעָה, שֶׁלְּשֶׁעָבַר (תהלים סח, יג): מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ מַלְכֵי צְבָאוֹת, מַלְכֵיהוֹן דְּמַלְאָכַיָא, אֲפִלּוּ מִיכָאֵל אֲפִלּוּ גַּבְרִיאֵל הָיוּ מִתְיָרְאִים מִפְּנֵי משֶׁה, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ בַּגּוֹלְיָרִין שֶׁלָּהֶם, לֹא הָיָה משֶׁה יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ט, יט): כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה. עַד שֶׁלֹא חָטָא שָׁאוּל, וְשָׁאוּל לָקַח אֶת הַמְּלוּכָה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא (שמואל א יד, מז): וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל וגו'. מַהוּ (שמואל א יד, מז): וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ, נָצָח. בְּאֵיזוֹ זְכוּת, בִּזְכוּת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ, שֶׁהָיָה עָנִי וְאוֹכֵל חֻלִּין בְּטָהֳרָה, וּמְבַזְבֵּז אֶת מָמוֹנוֹ וְחָס עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁשָּׁקַל כְּבוֹד עַבְדּוֹ לִכְבוֹד עַצְמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר וְשֶׁהָיָה בֶּן תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ח, טו): בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וגו', וְכֵיוָן שֶׁחָטָא (שמואל א כח, ה): וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּרָא וגו'. עַד שֶׁלֹא חָטָא דָּוִד בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה (תהלים כז, א): ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא וגו', וְכֵיוָן שֶׁבָּא אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה (שמואל ב יז, ב): וָאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם. עַד שֶׁלֹא חָטָא שְׁלֹמֹה הָיָה רוֹדֶה בַּשִּׁירִים וּבַשִּׁירוֹת וְהָיָה מוֹשֵׁל עַל הַשֵּׁדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ב, ח): עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וגו', מְשׁוֹרְרִים זְכָרִים וּמְשׁוֹרְרוֹת נְקֵבוֹת, (קהלת ב, ח): וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם, פְּרוּבָטַיָּה. (קהלת ב, ח): שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, שִׁדָּה וְשִׁדָּתִין, דַּהֲווֹ אַזְיָן בְּהוֹן. כֵּיוָן שֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל אַשְׁמְדַאי, וְכֵיוָן שֶׁחָטָא טְרָדוֹ אַשְׁמְדַאי, וּלְאַחַר שֶׁחָזַר לְמַלְכוּתוֹ הָיָה פַּחֲדוֹ עָלָיו, וְהֵבִיא שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּרִים אֶת מִטָּתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, שֶׁהָיָה מִתְפַּחֵד מִן הָרוּחוֹת. הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה וגו' (שיר השירים ג, ז): רַבָּנִין פָּתְרִין קְרָיָה בְּיוֹצְאֵי מִצְרָיִם. הִנֵּה מִטָּתוֹ, מַטּוֹתָיו שְׁבָטָיו, כְּמָה דְתֵימָא (חבקוק ג, ט): שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, לְהָבִיא טַף וְנָשִׁים. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב (שמות יג, יח): וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, מִמִּי לָמְדוּ, מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם משֶׁה כָּךְ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִינְטוֹמוֹס (שמות יב, מח): וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ, הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל חֶרֶב וּמַנִּיחוֹ עַל יְרֵכוֹ וּמָל עַצְמוֹ. מִי מָלָן, רַבִּי בֶּרֶכְיָה תָּנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, משֶׁה מוֹהֵל, וְאַהֲרֹן פּוֹרֵעַ, וִיהוֹשֻׁעַ מַשְׁקֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים יְהוֹשֻׁעַ מוֹהֵל, וְאַהֲרֹן פּוֹרֵעַ, וּמשֶׁה מַשְׁקֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ה, ב): וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית, הֲרֵי מִכָּאן שֶׁמָּלָן רִאשׁוֹנָה (יהושע ה, ג): וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'. מַהוּ (יהושע ה, ג): אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָקוֹם שֶׁעָשׂוּ אוֹתוֹ גִּבְעָה בַּעֲרָלוֹת. הֲרֵי אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ. מַהוּ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, שֶׁלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח, דִּכְתִיב: וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ, וְאִם לֹא יַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל פֶּסַח הָיוּ מֵתִים בְּלֵילֵי הַפֶּסַח כַּאֲשֶׁר מֵתוּ בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, יג): וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵיכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. הֱוֵי: מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת. הִנֵּה מִטָּתוֹ וגו', רַבִּי יוֹנָתָן פָּתַר קְרָיָה בְּסַנְהֶדְרִיּוֹת. הִנֵּה מִטָּתוֹ שְׁבָטָיו, כְּמָה דְתֵימָא שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, אֵלּוּ שִׁשִּׁים עַם הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב כה, יט): וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בָּעִיר, מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, לְהָבִיא אַחַד עָשָׂר אִישׁ, הֲרֵי שִׁבְעִים וְאֶחָד סַנְהֶדְּרִין. וּמַאי נִינְהוּ אַחַד עָשָׂר אִישׁ, דִּכְתִיב (מלכים ב כה, יח): וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף, הֲרֵי חֲמִשָּׁה, (מלכים ב, כה, יט): וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד זֶה מֻפְלָא שֶׁל בֵּית דִּין, הֲרֵי שִׁשָּׁה, (מלכים ב כה, יט): וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי אַחַד עָשָׂר אִישׁ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה נב, כה): וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ, מַאי נִינְהוּ הַשְּׁנַיִם יְתֵרִים, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם שְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין. (ירמיה נב, כה): וְאֶת סֹפֵר שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא זֶה שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כֻּלָּם הָיוּ מְשַׁנְּנִין אֶת הַהֲלָכָה כֶּחָרֶב, שֶׁאִם בָּא מַעֲשֶׂה לְתוֹךְ יְדֵיהֶם שֶׁלֹא תְהֵא הֲלָכָה קוֹרֵא לָהֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בִּשְׁעַת הַדִּין הַכֹּל נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בַּהֲלָכָה לְהוֹצִיא אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, וְהָיוּ רוֹאִין כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לָהֶן בֵּין יַרְכוֹתֵיהֶן וְגֵיהִנֹּם פְּתוּחָה לִפְנֵיהֶם, הֱוֵי: מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, הָיוּ מִתְפַּחֲדִין הֵיאַךְ לְהוֹצִיא אֶת הַמַּעֲשֶׂה כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. רַבִּי מְנַחֵם חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי אֲבִינָה אִם בָּאָה אִשָּׁה אֶצְלְךָ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִשְׁאֹל לְךָ עַל הַדִּין אוֹ עַל הַשְּׁאֵלָּה, תְּהֵא רוֹאֶה אוֹתָהּ כְּאִלּוּ יָצְאָה מִירֵכֶךָ, לֹא תִתֵּן בָּהּ עָיִן, וּתְהֵא מְפַחֵד מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם הַדּוֹמֶה לַלָּיְלָה. הִנֵּה הִנֵּה מִטָּתוֹ וגו', רַבִּי שַׂמְלָאי פָּתַר קְרָיָה בַּמִּשְׁמָרוֹת, הִנֵּה מִטָּתוֹ מַטּוֹתָיו שְׁבָטָיו, הֵיאַךְ מָה דְתֵימָא שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת, שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, אֵלּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת כְּהֻנָּה וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשְׁמָרוֹת לְוִיָּה וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַחְלְקוֹת. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, לְהָבִיא שְׁאָר הָעָם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים בִּירוּשָׁלַיִם, סַנְהֶדְּרִין וּבָתֵּי דִינִין וְתַלְמִידִים. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קמט, ו): וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם. מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, זוֹ מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר כא, יד): בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה'. רַבִּי זְעֵירָא וְרַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְלַמְּדִים אֶת הַכֹּהֲנִים הִלְכוֹת שְׁחִיטָה, וְקַבָּלָה, וּזְרִיקָה, וּקְמִיצָה, הָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי רַדִּיפָה בְּשֵׁם רַב אַמֵּי מְבַקְּרֵי מוּמִין שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַב אַחָא וְרַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי שִׂמְלָאי מַגִּיהֵי סֵפֶר הָעֲזָרָה, הָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. גִּדֵּל בַּר בִּנְיָמִין בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי שְׁנֵי דַּיָּנֵי גְזֵלוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיוּ נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. רַב הוּנָא אָמַר פָּרֹכֶת הָיְתָה בָּאָה מִבֶּדֶק הַבַּיִת. שְׁמוּאֵל אָמַר נָשִׁים הָאוֹרְגוֹת אֶת הַפָּרוֹכֶת הָיוּ נוֹטְלוֹת שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, הֱוֵי: מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, שֶׁהָיוּ מְלַמְּדִין לַכֹּהֲנִים הֵיאַךְ יַעֲשׂוּ עֲבוֹדָה. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת, הָיוּ מַזְהִירִין אוֹתָן בְּעֵת שֶׁשּׁוֹחֲטִין שֶׁלֹא לְפַגֵּל הַזְּבָחִים וְשֶׁלֹא לִפְסֹל אֶחָד מִן הַקָּרְבָּנוֹת בְּנוֹתָרוֹת. הִנֵּה מִטָּתוֹ וגו', רַבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַר קְרָיָה בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים: הִנֵּה מִטָּתוֹ, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כְּשֵׁם שֶׁהַמִּטָּה אֵינָהּ אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, כָּךְ כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה פָּרֶה וְרָבֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ח, ח): וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים, וְאוֹמֵר (דברי הימים ב ג, ו): וְהַזָּהָב זְהַב פַּרְוָיִם, מַהוּ פַּרְוָיִם, שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה פֵּרוֹת. וְאוֹמֵר (מלכים א ז, ב): בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, לָמָּה נִקְרָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יַעַר הַלְּבָנוֹן, לוֹמַר לָךְ מַה יַּעַר עוֹשֶׂה פֵּרוֹת אַף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הַצּוּרוֹת שֶׁהָיוּ בְּקִירוֹתָיו שֶׁל זָהָב, שֶׁהָיוּ מְצֻיָּרִין שָׁם כָּל מִינֵי אִילָנוֹת, הָיוּ עוֹשִׂים פֵּרוֹת. שֶׁלִּשְׁלֹמֹה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ, אֵלּוּ שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים. מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מְגַבְּרִים אֶת יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה דְּבָרִים שֶׁהֵם נִזְכָּרִים בִּגְבוּרָה, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְכָּר בְּכָל אַחַת וְאֶחָת (במדבר ו, כא כו): יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה', יִשָֹּׂא ה'. כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, שֶׁהֵם נִלְחָמִים כְּנֶגֶד כָּל פֻּרְעָנֻיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם רוֹאֶה בַּחֲלוֹמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מְחַתֶּכֶת בִּירֵכוֹ, מַה יַּעֲשֶׂה, יַשְׁכִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְיַעֲמֹד לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְיִשְׁמַע בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים, וְאֵין דָּבָר רַע מַזִּיקוֹ, לְפִיכָךְ מַזְהִיר אֶת הַכֹּהֲנִים וְאוֹמֵר לָהֶם: כֹּה תְבָרְכוּ וגו'.