אוצר מדרשים
כל וירא יתר א׳, של הקב״ה (אם נאמר בו וירא) מפני שהוא רואה את הבריות ראיות יתירות ומעביר עליהם, ושל בשר ודם בשביל ראייה שיש בו הוא סורר ביראה. —הנפלים היו בארץ (בראשית ו׳:ד׳) ושם ראינו את הנפלים בני ענק מן הנפלים (במדבר י״ד ל״ג) שלשתם חסרים, ולמה? אמר הקב״ה הללו נופלים מגבורתם כענין שנאמר לכן יפלו בנפלים (ירמיה ו׳ ט״ו).
מדרש שכל טוב
ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל. מפני יראתו, ארורים הם הרשעים שבזמן שהקב"ה נותן להם גדולה הן מחרפין ומגדפין, פרעה נתגאה ואמר מי ה', כמו שעשו דור המבול דכתיב ויאמרו לאל סור ממנו (איוב כא יד), ודור הפלגה דכתיב הבה נבנה לנו עיר וגו' (בראשית יא ד). נבוכדנצר אמר (ומאן) [ומן] הוא (אלהיך) [אלה] (דישיזבונך מידי) [די ישיזבנכון מן ידי] (דניאל ג טו). סנחריב אמר מי בכל אלהי הארצות [האלה] אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל (אלהיכם) [ה'] את ירושלים מידי (ישעיה לו כ), חירם אמר אעלה על במתי עב אדמה לעליון (שם יד יד), לכך נגזר עליהם כלייה, דכתיב לכן יפלו בנופלים בעת (פקודתם) [פקדתים] כשלו (ירמיה ו טו), אבל צדיקי ישראל כל זמן שמתגדלין ענוה מתוספת להם, אברהם אמר ואנכי עפר ואפר (בראשית יח כז), משה אמר מי אנכי כי אלך אל פרעה (שמות ג יא), דוד אמר ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם (תהלים כב ז), לכך הקב"ה משרה שכינתו עליהם, שנאמר מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים וגו' (ישעי' נז טו):
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר עולא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא היה לכם בושת פנים זה מזה שנאמר (ירמיה ו טו) הובישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו וגו׳. אמר רבי יצחק לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהשוו קטן וגדול שנא׳(ישעיה כד ב) והיה כעם ככהן וכתיב בתריה (שם) הבוק תבוק הארץ. אמר רב עמרם בריה דר״ש בר אבא א״ר שמעון בר אבא א״ר חנינא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה שנא׳ (איכה א ו) היו שריה כאילים לא מצאו מרעה מה איל זה ראשו של זה בצד זנבו של זה אף ישראל שבאותו הדור כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה. א״ר יהודה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים שנאמר (דה״ב לו טז) ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה׳ בעמו עד לאין מרפא. מאי עד לאין מרפא. אמר רב יהודה אמר רב כל המבזה ת״ח אין לו רפואה למכתו אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב (תהלים קה טו) אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו. אל תגעו במשיחי אלו תינוקות של בית רבן. ולנביאי אל תרעו אלו תלמידי חכמים. אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן. א״ל רב פפא לאביי דידו ודידך מאי. אמר ליה אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא. ואמר ר״ל משום רבי יהודה נשיאה אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפי׳ לבנין בית המקדש. אמר ליה ר״ל לר׳ יהודה נשיאה כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחריבין אותה. רבינא אמר מחרימין אותה. ואמר רבא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה שנאמר (ירמיהו ת) שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא ודעו וגו׳ אם יש עושה משפט מבקש אמונה וגו׳. איני והאמר רב קטינא אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה שנאמר (ישעיה ג ו) כי יתפש איש באחיו בית אחיו שמלה לכה קצין תהיה לנו דברים בני אדם מתכסין בהם כשמלה ישנן תחת ידך. (שם) והמכשלה הזאת תחת ידך. (דף קכ) דברים שאין בני אדם עומדין עליהם אלא אם כן נכשלים בהם ישנן תחת ידך. קצין תהיה לנו ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חובש וגו׳ אין ישא אלא לשון שבועה וכן הוא אומר (שמות כ ז) לא תשא את שם ה׳ לא אהיה חובש לא אהיה מחובשי עצמן בבית המדרש ובביתי אין להם ואין שמלה שאין בידי לא מקרא ולא משנא ולא גמרא. ממאי דילמא שאני התם דאי אמר להו גמרינא אמרי ליה אימא לן. הוה ליה למימר גמר ושכח מאי לא אהיה חובש כלל. ל״ק כאן בד״ת כאן במשא ובמתן: