מדרש על ירמיהו 6:9

לא אליכם כל עוברי דרך. כל מי שעבר על דרכה של תורה לא בא עליו כזה הענין ועוד כפשוטו כאדם כמספר צרתו לחבירו והוא אומ' לבד מינן כן וכן בא לו. הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי הביטו וראו הקרובים והרחוקים אם יש מכאוב כמכאובי לא דקדק עם אומה כמו שדקדק עמי. אשר עולל לי כענין שנ' (ירמיה ו ט) עולל יעוללו כגפן. אשר הוגה י"י ביום חרון אפו. הא אם עשו תשובה היו מקובלין.

וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶן. מַהוּ וְעַתָּה? אַף עַל פִּי שֶׁמָּרְדוּ בוֹ וּבָעֲטוּ וְעָשׂוּ מִגְדָּל, פָּשַׁט לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמִינוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וְגוֹ' (דברים י, יב), וְהֵן אוֹמְרִים לֹא יִבָּצֵר מֵהֶן, אֲפִלּוּ אוֹתָן אֲנָשִׁים נִבְצָרִים מִן הָעוֹלָם, אֵינָן עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כִּדְאָמַר, כְּבוֹצֵר עַל סַלְסִלּוֹת (ירמיה ו, ט).

אשר בנו בני האדם (שם). אמר להם אין אתם מביטים בראשונים שהיו לפניכם, (שנאמר) ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת וגו' [ועתה לא יבצר] (שם שם ו) אע"פ שמרדו פשטתי להם ימיני, ואמרתי להם עשו תשובה ואקבל אתכם, כמה שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל (ממך) [מעמך] (דברים י יב), והן אמרו לא יבצר (מהן) [מהם], אפילו אותן האנשים נבצרים אינן עושין תשובה, שנאמר כבוצר על סלסלות (ירמיה ו ט).