מדרש על ירמיהו 7:17

ואמר רבי אמי מאי דכתיב (קהלת י יא) אם ישוך הנחש בלא לחש ואין יתרון לבעל הלשון אם ראית דור שהשמים משתכין עליו כנחושת מלהוריד טל ומטר בשביל לוחשי לחישות שאין באותו הדור מאי תקנתן ילכו אצל מי שיודע ללחוש וילחוש דכתיב (איוב לו לג) יגיד עליו רעו. ואין יתרון לבעל הלשון (לפי סדר הכתובים צ״ל דקרא יגיד עליו וגו׳ מביא הבע״י בתר ויצו עליו וכן גי׳ הש״ס וה״פ דהיינו שיגיד עליו בתפלה רעו שהוא חסיד) וכל מי שיודע ללחוש ואינו לוחש מה הנאה יש לו ואם לחש ולא נענה מה תקנתיה ילך אצל חסיד שבדור וירבה עליו בתפלה שנאמר (שם) ויצו עליה במפגיע ואין פגיעה אלא תפלה שנא׳ (ירמיה ז יז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה וגו׳ ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי ואם לחש ונענה והגיס דעתו עליו מביא אף לעולם שנאמר (איוב לו לג) מקנה אף על עולה:

היה ר' מאיר אומר: כשהיו ישראל זכאים היו מעידים בעצמם, שנ' (יהושע כד) ויאמר יהושע אל העם עדים אתה בכם. קלקלו בעצמם, שנא' (הושע יב) סבבוני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל - העיד בהם שבט יהודה ובנימין, שנ' (ישעיה ה) ועתה יושבי ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי מה לעשות עוד לכרמי. קלקלו שבט יהודה, שנא' (ירמיהו ג׳:ח׳) בגדה יהודה - העיד בהם את הנביאים, שנ' (מלכים ב יז) ויעד ה' בישראל וביהודה ביד נביאים כל חוזה. קלקלו בנביאים, שנא' (דברי הימים ב לו) ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים ומתעתעים בנביאיו - העיד בהם את השמים, שנאמר (דברים ל׳:י״ט) העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ. קלקלו בשמים, שנא' (ירמיה ז) האינך רואה מה הם עושים... הבנים מלקטים עצים, והאבות מבערים את האש, והנשים לשות בצק לעשות כוונים למלכת השמים - העיד בהם את הארץ, שנא' (ירמיה ו) שמעי ארץ, הנה אני מביא רעה. קלקלו בארץ, שנאמר (הושע יב) מזבחותם כגלים על תלמי שדי - העיד בהם את הדרכים, שנא' (יחזקאל טז) כל ראש דרך גגות בבית רמתך. שמעו את הגוים. (ירמיה ו) עמדו על דרכים, קלקלו דרכים - העיד בהם הגגות. קלקלו הגגות - העיד בהם את הגוים. קלקלו בגוים, שנ' (תהלים קי) ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם - העיד בהם את ההרים, שנאמ' (מיכה ו) שמעו הרים את ריב ה'. קלקלו בהרים, שנא' (הושע ד) על ראשי ההרים יזבחו - העיד בהם את הבהמה, שנאמר (ישעיה א) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו. קלקלו בבהמה, שנא' (תהלים קו) וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב - העיד בהם את החיה, שנ' (ירמיה ח) גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותור וסיס ועגור. קלקלו בחיה, שנא' (יחזקאל א) ואשוב ואראה והנה תבנית רמש ובהמה שקץ - העיד בהם את הדגים, שנא' (איוב יב) או שיח לארץ ותורך, ויספרו לך דגי הים. קלקלו בדגים, שנא' (חבקוק א׳:י״ד) ותעשה אדם כדגי הים - העיד בהם את הנמלה, שנאמ' (משלי ו) לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם, אשר אין לה קצין, תכין בקיץ לחמה. ר' שמעון בן אלעזר אומר: עלוב היה אדם זה, שצריך ללמד מן הנמלה. אלו למד ועשה - עלוב היה; אלא שצריך ללמד מדרכיה, ולא למד!