מדרש על ירמיהו 8:20

ל׳) כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי - אמר ירמיה לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ וגו' כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ וגו' הֲשִׁיבֵנוּ ה׳ אֵלֶיךָ (איכה ה' כ"א), וכן הוא אומר, עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ (ירמיה ח' כ'), ואמר דוד: עַד אָנָה ה׳ תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח (תהילים י״ג:ב׳), אַתָּה יָדַעְתָּ ה׳ זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי אַל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי (ירמיה ט"ו ט"ו), אתה ארך אפים ואנו קצרי רוח, וכל שאתה מאריך אפים נפשנו כלתה, לכך נאמר כלתה לתשועתך נפשי וגו'.

למנצח קוה קויתי ה'. זה שאמר הכתוב (ישעיה כה ט) ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו. אין ביד ישראל אלא קווי כדי שיגאלו בשכר קוה קויתי. וכן הוא אומר (איכה ג כה) טוב ה' לקויו. שמא תאמר (ירמיה ח כ) עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. קוה אל ה'. וכתיב (תהלים לא כה) חזקו ויאמץ לבבכם. דוד שקוה לי עניתיו. לכך קוה קויתי ה':

כלתה לתשועתך נפשי וגו'. אמר ירמיה (איכה ה כ-כב) למה לנצח תשכחנו וגו' כי אם מאוס מאסתנו. השיבנו ה' אליך וגו'. וכן הוא אומר (ירמיה ח כ) עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו. ואמר דוד (תהלים יג ב) עד אנה ה' תשכחני נצח. (ירמיה טו טו) אתה ידעת ה' זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל לארך אפך תקחני. אתה ארך אפים ואנו קצירי רוח וכל שאתה מאריך אפים נפשינו כלתה. לכך נאמר כלתה לתשועתך נפשי וגו'. כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני. מהו כלו עיני וגו'. כלו על מה שאמר (דניאל יב ז) כי למועד מועדים וחצי. ועברו מועדי מועדים ולא נחמתני. לכך נאמר לאמר מתי תנחמני. כי הייתי כנאד בקיטור. לא כן אמר דניאל (שם י) יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים. הרי כבר נתלבנו כבר נצרפנו הרי עברו עלינו הצרות כלם שנאמר כי הייתי כנאד בקיטור. יש צריפה גדולה מזו מתי תושיענו כשנמות כמה ימי חיינו שנאמר כמה ימי עבדך. אף על פי שהוצאת את ישראל ממצרים מה אנו חוששים אותם שנכבשו בתוך הבנין אם רצונך עשה לעינינו שנאמר (תהלים עט י) יודע בגוים לעינינו וגו'. אמר הקב"ה לעיניכם אתם מבקשים שאעשה וכן אעשה שנאמר (ירמיה נא כד) ושלמתי לבבל וליושבי כשדים וגו' אשר עשו בציון לעיניכם. כרו לי זדים שיחות. כך אמר ישראל להקב"ה לא שיחה אחת כרו לי הרשעים אלא שיחות הרבה. כתבת בתורה (ויקרא כב כח) אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. ועלי כתיב (הושע י יד) אם על בנים רוטשה. כתבת בתורה (ויקרא יז יג) ושפך את דמו וכסהו בעפר. ועלי כתיב (תהלים עט ג) שפכו דמם כמים וגו'. אמר ליה הקב"ה אל תאמר כן אלא לעצמן אנו שנאמר (משלי כו כז) כורה שחת בה יפול. וכתיב (תהלים ז טז) בור כרה ויחפרהו וגו'. וכתיב (שם לה ח) תבואהו שואה לא ידע. כמעט כלוני בארץ וגו'. מהו כלוני בקשו הרשעים לכלותנו מן העולם אלולי כמעט רחמת עלינו. וכן הוא אומר (אסתר ו א) בלילה ההוא נדדה שנת המלך. אלולי לא נדדה שנתו כמעט היו מכלין אותנו שנאמר (שם ג יג) להשמיד וגו'. לכך נאמר כמעט כלוני בארץ. כחסדך חייני. אין הקב"ה גואל את ישראל אלא כדי שיעשו התורה ואלולי לא עזבו את התורה לא היו גולים לעולם. אמרו לו עכשיו שגלינו גואלנו ואנו שומרים את התורה. לכך נאמר כחסדך חייני וגו'. וכתיב ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד. שלא נתת תורה לישראל אלא שישמרו אותה לעולם. וכן הוא אומר (תהלים קיז ב) כי גבר עלינו חסדו וגו'. וכתיב (ישעיה נט כא) ואני זאת בריתי אותם וגו'. אם עשית כן מה כתיב אחריו (שם ס א) קומי אורי וגו':