מדרש על ירמיהו 8:4

יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וגו' (במדבר ו, כו), יַעֲבִיר כַּעֲסוֹ מִמְּךָ, וְאֵין יִשָֹּׂא אֶלָּא לְשׁוֹן הֲסָרָה, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מ, יט): יִשָֹּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ וגו'. פָּנָיו, אֵלּוּ פָּנִים שֶׁל זַעַם, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא כ, ו): וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וגו', כְּלוֹמַר אוֹתָם פָּנִים שֶׁל זַעַם שֶׁהָיוּ רְאוּיוֹת לָבוֹא אֵלֶיךָ יְסִירֵם מִמְּךָ. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה', בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כא): וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ וגו', הֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, אִם לְלוֹט נָשָׂאתִי פָנִים מִפְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, לְךָ לֹא אֶשָֹּׂא פָנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים י, יז): אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹן הַמָּקוֹם: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו, וְכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹשֵׂא פָנִים וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁהֵם נוֹשְׂאִים לִי פָּנִים, כָּךְ אֲנִי נוֹשֵׂא לָהֶם פָּנִים, כֵּיצַד כָּתַבְתִּי בְּתוֹרָתִי (דברים ח, י): וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ, וְאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב הוּא וּבָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ וְאֵין לִפְנֵיהֶם כְּדֵי שְׂבִיעָה וְנוֹשְׂאִים לִי פָּנִים וּמְבָרְכִין, וְדִקְדְּקוּ עַל עַצְמָן עַד כַּזַּיִת עַד כַּבֵּיצָה, לְפִיכָךְ: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו וגו'. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: יִשָֹּׂא, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא, עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין יִשָֹּׂא ה', וגו', מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים. וְדִכְוָתֵיהּ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים סה, ג): שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (איכה ג, מד): סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ וגו', עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים קמה, יח): קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים י, א): לָמָּה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק. עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו, מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין לָמָּה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (איכה ג, לח): מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דניאל ט, יד): וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה. עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין מִפִּי עֶלְיוֹן וגו', מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין וַיִּשְׁקֹד ה' וגו'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ד, יד): כַּבְּסִי מֵרָעָה לִבֵּךְ יְרוּשָׁלָיִם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ב, כב): כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וגו'. עַד שֶׁלֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, כַּבְּסִי מֵרָעָה וגו', מִשֶּׁנֶּחְתַּם גְּזַר דִּין אִם תְּכַבְּסִי וגו'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ג, כב): שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ירמיה ח, ד): אִם יָשׁוּב וְלֹא יָשׁוּב. אֶלָּא כָּאן קֹדֶם גְּזַר דִּין, כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ישעיה נה, ו): דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יחזקאל כ, לא): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם. כָּאן קֹדֶם גְּזַר דִּין כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יחזקאל לג, יא): אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל א ב, כה): כִּי חָפֵץ ה' לַהֲמִיתָם. כָּאן קֹדֶם גְּזַר דִּין כָּאן לְאַחַר גְּזַר דִּין. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, לָעוֹלָם הַבָּא. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, הָיָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתָּאי אוֹמֵר, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁתֵּי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ, אֶלָּא: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ. אֲשֶׁר לֹא יִשָֹּׂא פָנִים, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ וּבֵין חֲבֵרְךָ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות לד, ז): וְנַקֵּה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמות לד, ז): לֹא יְנַקֶּה. הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵם שְׁנֵי פְּסוּקִים הַלָּלוּ, אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ וְנַקֵּה, בְּדָבָר שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵרֶךָ לֹא יְנַקֶּה. בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים. דָּבָר אַחֵר, יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו וגו', יַהֲפֹךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי אֶצְלָךְ, לֹא דוֹמֶה שׁוֹאֵל שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ פָּנָיו כְּשׁוֹאֵל מִן הַצְּדָדִין, אֶלָּא: יִשָֹּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, יַהֲפֹךְ פָּנָיו אֶצְלְךָ, כְּמָה דְּתֵימָא (ויקרא כו, ט): וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי. (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, שָׁלוֹם בִּכְנִיסָתְךָ, שָׁלוֹם בִּיצִיאָתְךָ, שָׁלוֹם עִם כָּל אָדָם. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, שָׁלוֹם זֶה שְׁלוֹם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, (ישעיה ט, ו): לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ. רַבִּי אוֹמֵר זֶה שְׁלוֹם תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁנָּה בַּדָּבָר מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, יג): הַאַף אָמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי. גָּדוֹל שָׁלוֹם, שֶׁשִּׁנָּה הַמַּלְאָךְ שֶׁדִּבֵּר עִם מָנוֹחַ מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, שֶׁלָּאִשָּׁה אָמַר (שופטים יג, ג): הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ, וְלֹא סִפֵּר דָּבָר זֶה לְמָנוֹחַ. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁהַשֵּׁם שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁלֹא נָטְעוּ הַנְּבִיאִים בְּפִי כָּל הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא אָמַר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁאֵין כְּלִי מְקַבֵּל בְּרָכָה אֶלָּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא): ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם, אַף בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר כָּל בְּרָכוֹת סִיְּמָן בַּשָּׁלוֹם, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, לוֹמַר שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מוֹעִילוֹת כְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן שָׁלוֹם עִמָּהֶם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁאֵין חוֹתֵם כָּל הַתְּפִלָּה אֶלָּא שָׁלוֹם, וְאֵין חוֹתֵם בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אֶלָּא שָׁלוֹם. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לַעֲנָוִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז, יא): וַעֲנָוִים יִרְשׁוּ אֶרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, אָנוּ אוֹמְרִים: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדִין עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כִּבְיָכוֹל אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין הַשָֹּׂטָן נוֹגֵעַ בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ד, יז): חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ. אֲבָל מִשֶּׁנֶּחְלְקוּ מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם (הושע י, ב): חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ, הָא גָּדוֹל שָׁלוֹם וּשְׂנוּאָה מַחְלֹקֶת. גָּדוֹל שָׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה צְרִיכִין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ, י): כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וגו', וְאוֹמֵר (דברים ב, כו): וְאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת וגו', וְאוֹמֵר (שופטים יא, יג): הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלוֹם, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאֲפִלּוּ הַמֵּתִים צְרִיכִין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, טו): וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם. וְאוֹמֵר (ירמיה לד, ה): בְּשָׁלוֹם תָּמוּת. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, יט): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גָּדוֹל הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה מִן הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתְּנָה לַצַּדִּיקִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר מִן הָעוֹלָם שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַקְדִּימִין אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם, הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת (ישעיה נז, ב): יָבוֹא שָׁלוֹם. שְׁנִיָּה אוֹמֶרֶת (ישעיה נז, ב): יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, וְהַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת (ישעיה נז, ב): הוֹלֵךְ נְכֹחוֹ. וְלֹא דַּיָּן לַצַּדִּיקִים שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי כָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נח, ח): כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ. אֶלָּא שֶׁמְּקַלְּסִים לִפְנֵיהֶם בְּשָׁלוֹם: יָבוֹא שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁלֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה כְּמוֹ הַשָּׁלוֹם, וּמְנָעָהּ מִן הָרְשָׁעִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַקְדִּימוֹת אוֹתָן, הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת (ישעיה מח, כב): אֵין שָׁלוֹם, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת (ישעיה מח, כב): אָמַר ה' לָרְשָׁעִים. הַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת (ישעיה נ, יא): לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן. לֹא דַיָּן לָרְשָׁעִים שֶׁמִּיתָתָן בְּיַד מְחַבְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לג, כב): וַתִּקְרַב לַשַׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים. וְאוֹמֵר (איוב יח, יח): יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חשֶׁךְ. וְאוֹמֵר (תהלים לה, ו): יְהִי דַּרְכָּם חשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת וּמַלְאַךְ ה' רֹדְפָם, אֶלָּא שֶׁהֵם מִתְקַנְטְרִים לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִים לָהֶם: אֵין שָׁלוֹם וגו', לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן שְׂכַר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, ו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְאוֹהֲבֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט, קסה): שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְלוֹמְדֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נד, יג): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁנִּתַּן לְעוֹשֵׂי צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב, יז): וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁשְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם קָרוּי שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו, כד): וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁדָּרֵי עֶלְיוֹנִים צְרִיכִין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כה, ב): עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֵיבָה וְשִׂנְאָה צְרִיכִין שָׁלוֹם, קַל וָחֹמֶר לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אוֹמֵר בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה הוּא הוֹלֵךְ בְּאֻכְלוּסִין וּבְלִגְיוֹנוֹת, וּכְשֶׁהוֹלֵךְ לַשָּׁלוֹם הוֹלֵךְ יְחִידִי, אֲבָל מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינָהּ כֵּן, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַשָּׁלוֹם יוֹצֵא בְּאֻכְלוּסִין וּבְלִגְיוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, וּכְתִיב אַחֲרָיו (איוב כה, ג): הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו, וְאוֹמֵר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן ה' בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ. וְאוֹמֵר (דניאל ז, י): אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן וגו'. וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה וגו', בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחַם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְסִיּוּעַ. וְאוֹמֵר (ישעיה סג, ג): פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי וגו'. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁפָּרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדּוֹר הַמַּבּוּל לֹא פָּרַע אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, יז): הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם. וְכֵן מֵאַנְשֵׁי סְדוֹם לֹא פָּרַע אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כד): וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וגו'. וְכֵן כְּשֶׁפָּרַע מִן הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כט): וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר וגו'. וְכֵן פָרַע מִן הָאֱמוֹרִיִּים יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י, יא): וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת. וְכֵן מִסַּנְחֵרִיב פָּרַע יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יט, לה): וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה וגו'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, מִשֶּׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, כִּבְיָכוֹל נִתְמַעֲטָה פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוּסְתָּאי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, גְּדוּד אֶחָד, וְכַמָּה הֵן גְּדוּדָיו, הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים קמז, ד): מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ישעיה מ, כו): הַמּוֹצִיא בְמִסְפַּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא אוֹתָם הוּא קוֹרֵא שְׁמוֹת כֻּלָּן כְּאַחַת וְהֵם עוֹנִין, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָשָׂר וָדָם לִקְרוֹא שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאֶחָת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, מְלַמֵּד שֶׁכָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת אָמַר בְּדִבּוּר אֶחָד, וְאוֹמֵר (תהלים סב, יב): אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵאלֹהִים. וְאוֹמֵר (ירמיה כג, כט): הֲלוֹא כֹה דְּבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע. רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוּסְתָּאי מַהוּ לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא, שֶׁאֵין שֵׁם שִׁנּוּי לֹא הַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא עַכְשָׁו נִקְרָא לְאַחַר זְמַן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים יג, יח): לָמָּה זֶה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא פֶלִאי, אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה שֵׁם אֲנִי מִתְחַלֵּף. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א כא, כה): וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל ב כד, כד): בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי פְּסוּקִים הַלָּלוּ, מְקוֹם הַגֹּרֶן בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת, מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ בַּחֲמִשִּׁים. רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתָּאי שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים הָיוּ וְנָטַל דָּוִד מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל, נִמְצְאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים מִכָּל הַשְּׁבָטִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר הַגּוֹרֶן בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת, אֲבָל (שמואל ב כד, כב): הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים בְּשֶׁקֶל כֶּסֶף חֲמִשִּׁים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים ב ט, כה): וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיוֹת סוּסִים. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ה, ו): וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים. כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ, אַרְבַּעַת אֲלָפִים אִסְטַבְּלָאוֹת, אַרְבָּעִים אֶלֶף סוּסִים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים ב ד, ה): מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מלכים א ז, כו): אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל. כֵּיצַד שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ מִתְקַיְּמִים, בְּלַח אַלְפַּיִם, שֶׁהֵם שְׁלשֶׁת אֲלָפִים בְּיָבֵשׁ. מִכָּאן אָמְרוּ שְׁנֵי כּוֹרִים בְּלַח שֶׁהֵם שְׁלשֶׁת כּוֹרִים בְּיָבֵשׁ. חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם שֶׁכָּל מַעֲשִׂים וּזְכֻיּוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נָתַן שְׂכָרוֹ אֶלָּא שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו, טו): וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁבִּקֵּשׁ מִן הַמָּקוֹם שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, כא): וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם וגו'. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַהֲרֹן שֶׁלֹא נִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב, ה): בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּפִינְחָס שֶׁנָּתַן שְׂכָרוֹ שָׁלוֹם,, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה, יב): הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹא נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יז): וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בַּשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב, יח): וְיָשַׁב עִמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם. וְכֵן לֹא פָרַע מִן עַמּוֹן וּמוֹאָב אֶלָּא שֶׁמָּנַע מֵהֶם שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, ז): לֹא תִדְרשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם וגו'. וְכֵן יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרְכִים בְּכָל יוֹם בַּשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

כתוב אחד אומר "ישא ה' פניו אליך", וכתוב אחד אומר (דברים י יז): "אשר לא ישא פנים", כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? כשישראל עושים רצונו של מקום "ישא ה' פניו אליך", וכשאין עושים רצונו של מקום "אשר לא ישא פנים". דבר אחר: (ר"ה י"ח נדה ע') עד שלא נחתם גזר דין "ישא ה' פניו אליך", משנחתם גזר דין "אשר לא ישא פנים". כתוב אחד אומר (תהלים סה): "שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו", וכתוב אחד אומר (איכה ג): "סכותה בענן לך מעבור תפלה". כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? עד שלא נחתם גזר דין "שומע תפלה", משנחתם גזר דין – "סכותה בענן לך". כתוב אחד אומר (תהלים קמה): "קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת", וכתוב אחד אומר (תהילים י׳:א׳): "למה ה' תעמוד ברחוק". כיצד יתקיימו שני כתובים הללו? עד שלא נחתם גזר דין "קרוב ה' לכל קוראיו", משנחתם גזר דין הוא "ברחוק". כתוב אחד אומר (איכה ג): "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" וכתוב אחד אמר (דניאל ט): "וישקוד ה' על הרעה". כתוב אחד אומר (ירמיהו ד): "כבסי מרעה לבך ירושלים למען תושעי" וכתוב אחד אומר (ירמיהו ב׳:כ״ב): "אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם [עונך לפני]". כתוב אחד אומר (ירמיהו ג׳:י״ד): "שובו בנים שובבים", וכתוב אחד אומר (ירמיהו ח׳:ד׳): "אם ישוב ולא ישוב". כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? עד שלא נתתם גזר דין "שובו בנים שובבים", משנחתם גזר דין "אם ישוב ולא ישוב". כתוב אחד אומר (ישעיהו נה): "דרשו ה' בהמצאו", וכתוב אחד אומר (יחזקאל כ): "חי ה' אם אדרש להם", כיצד יתקיימו שני כחובים הללו? עד שלא נחתם גזר דין "דרשו ה' בהמצאו", משנחתם גזר דין "חי ה' אם אדרש לכם". "ישא ה' פניו" בעולם הזה, "אשר לא ישא פנים" לעולם הבא. דבר אחר: "ישא ה' פניו" – יעביר כעסו ממך. "וישם לך שלום" בכניסתך שלום וביציאתך שלום עם כל אדם. רבי חנינא סגן הכהנים אומר: "וישם לך שלום" בביתך. רבי נתן אומר: זה שלום מלכות בית דוד, שנאמר (ישעיהו ט): "למרבה המשרה ולשלום אין קץ". דבר אחר: זה שלום תורה, שנאמר (תהלים כט): "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". דבר אחר: "ישא ה' פניו" – יעביר כעסו ממך. "וישם לך שלום" בכניסתך שלום וביציאתך שלום עם כל אדם. רבי חנינא סגן הכהנים אומר: "וישם לך שלום" בביתך. רבי נתן אומר: זה שלום מלכות בית דוד, שנאמר (ישעיהו ט): "למרבה המשרה ולשלום אין קץ". דבר אחר: זה שלום תורה, שנאמר (תהלים כט): "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". גדול השלום ששינה מעשה שרה, שנאמר (בראשית יח) ואני זקנתי. גדול השלום ששינה קדוש מפני שלום. גדול השלום ששינה מלאך מפני שלום. גדול השלום ששם שנכתב בקדושה נמחה ע"י המים (מפני שלום) בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו. ר' אלעזר אומר גדול השלום שלא טענו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום (סוף עוקצין). ר' שמעון בן חלפתא אומר גדול השלום שאין כלי מחויק ברכה אלא שלום. שנאמר ה' עוז לעמו יתן וגו'. ר' אלעור הקפר אומר גדול השלום שאין חותם בו הברכות אלא בשלום שנאמר יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחונך ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ר' אלעזר בנו של ר"א הקפר אומר גדול השלום שאפילו עובדי עבודת גלולים ושלום ביניהם כביכול אין (השטן) נוגע בהם שנאמר (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו. אבל משנחלקו מה נאמר (שם י) חלק לבם עתה יאשמו. הא גדול השלום ושנאוי המחלוקת. גדול השלום שאפילו בשעת מלחמה צריכים שלום שנא' (דברים כ) כי תקרב אל עיר, להלחם עליה (לתפשה) וקראת אליה לשלום. (שם ב) ואשלח מלאכים ממדבר קריות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום ואמת. (שופטים יא) וישלח יפתח מלאכים. מהו אומר ועתה השיבה אתהן בשלום. גדול שלום שאפילו מתים צריכים שלום שנאמר (בראשית ט"ו) ואתה תבוא אל אבותיך בשלום. ואומר (ירמיה לד) בשלום תמות ובמשרפות אבותיך וכו'. גדול השלום שניתן לעושי תשובה שנאמר (ישעיה נז) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב. גדול השלום שניתן בחלקם של צדיקים שנאמר (שם) יבוא שלום ינוחו על משכבותם. גדול השלום שלא ניתן בחלקם של רשעים שנאמר (שם) אין שלום אמר ה' לרשעים. גדול השלום שניתן לאוהבי התורה שנאמר (תהלים קי"ט) שלום רב לאוהבי תורתך. גדול השלום שניתן לענוים שנאמר (שם לז) וענוים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. גדול השלום שניתן ללומדי תורה שנאמר (ישעיהו נ״ד:י״ג) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך. גדול השלום שניתן אל עושי צדקה שנאמר (שם ל"ב) והיה מעשה הצדקה שלום. גדול השלום ששמו של הקב"ה קרוי שלום שנאמר (שופטים ו) ויקרא לו ה' שלום. ר' חנינא סגן הכהנים אומר גדול השלום ששקול כנגד כל מעשה בראשית שנאמר (עמוס ד׳:י״ג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח. (ישעיה מ"ה) עושה שלום ובורא (רע) [כל]. גדול השלום שהרי עליונים צריכים לו, שנאמר (איוב כה) המשל והפחד עמו עושה שלום במרומיו. והרי דברים קל וחומר, ומה במקום שאין איבה ותחרות ושנאה ובעלי דבבו צריכים שלום, קל וחומר למקום שיש בו כל המידות הללו. (כתוב אחד אומר (שם) עושה שלום במרומיו) (חגיגה יג) כתוב אחד אומר (שם):