מדרש על ירמיהו ל:18

ה׳ בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה (משלי ג׳:י״ט) מכאן שהקב״ה ברא את עולמו כילוד אשה מתחיל מטבורו ומותח לכאן ולכאן, כך ברא הקב״ה כל העולם כלו. התחיל ממקום בית המקדש (מדרש כונן, ועי' פרקי דר״א פי״א ופי״ב דאדם הראשון נברא במקום ביהמ״ק) והומתח ממנו כל העולם לכאן ולכאן. לפיכך נקראת אבן שתייה שממנה הושתת כל העולם (יומא נ״ד:) ובה ברא הקב״ה בית המקדש של מטה ובית המקדש מלמעלה, זה לעומת זה, שנאמר מכון לשבתך פעלת ה׳ מקדש ה׳ כוננו ידיך (שמות ט״ז), בית המקדש ומכון לשבתך זה כנגד זה. בזמן שבית המקדש קיים היה כהן מקריב ומקטיר בבית המקדש של מטה ומיכאל כהן גדול היה עומד ומקריב בביהמ״ק שלמעלה, וכשחרב ביהמ״ק [של מטה] אמר לו הקב״ה למיכאל: מיכאל! הואיל והחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי אל תקריב לא בדמות שור ולא בדמות כבש ולא בדמות שעיר. אמר לפניו רבש״ע בניך מה תהא עליהם, אמר לו הקב״ה הקרב לפני נשמתן של צדיקים שהם גנוזין תחת כסא הכבוד ותינוקות של בית רבן ובהן אני מכפר עונותיהם של ישראל, שבעוד שהיתה שמחה זו מלמטה היתה שמחה זו מלמעלה, עכשיו שמתאבלה זו מלמטה מתאבלה זו מלמעלה, וכיון שנבנת זו מלמטה נבנת זו מלמעלה, שנאמר כה אמר ה׳ הנני שב את שבות אהלי יעקב ומשכנותיו ארחם וגו׳ (ירמיה ל׳ י״ח) משכן למעלה שנאמר ונבנתה עיר על תילה (שם) זה ביהמ״ק של מטה, וארמון על משפטו ישב (שם) זה בית המקדש של מעלה.

כיוצא בו אתה אומר דרש ר' יהודה: (זכריה ט) משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו, כי לה' עין אדם וכל שבטי ישראל. זה משיח, שחד לאומות העולם ורך לישראל. אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית לרב יהודה ברבי: למה אתה מעוות עלינו את הכתובים? מעידני עלי שמים וארץ שאני מדמשק, ויש שם מקום ושמו חדרך! אמר לו: מה אתה מקיים ודמשק מנוחתו? מנין שעתידה ירושלם להיות מגעת עד דמשק? שנאמר ודמשק מנוחתו. ואין מנוחתו אלא ירושלם, שנאמר (תהילים קל״ב:י״ד) זאת מנוחתי עדי עד. אמר לו: מה אתה מקיים ונבנתה העיר על תלה? אמר לו מה אני מקיים (יחזקאל מלכים א ז׳:כ״ד) ורחבה ונסבה למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רוחב הבית למעלה? - שעתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה כתאנה זו, שקצרה מלמטה ושערי ירושלים עתידים להיות מגיעים עד דמשק. וכן הוא אומר (שיר השירים ז) אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק, וגליות באות וחונות בתוכה, שנא' ודמשק מנוחתו, ואומר (ישעיהו ב) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות, ונהרו אליו כל הגוים, ואומר (ישעיהו ב) והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם.

ויגדלו הנערים ויהי עשו אי יודע ציד וגו' (בראשית כה כז). אמר ר' ברכיה הכהן אמר ר' לוי שניהן הלכו לבית הספר, ושניהן שוין עד ט"ו שנה, למה היו דומים להדס ועצמונית, כל זמן שהן קטנים אין אדם מפריש מזה לזה, משיגדלו זה מפיח ויהי טוב, וזה מוציא קוציו, כך כל ימים שהיו עשו ויעקב קטנים לא היה אדם מפריש ביניהם, משנתגדלו נתפרשו, מנין שנאמר ויגדלו הנערים וגו'. ויעקב איש תם יושב אהלים (שם שם). איש יודע ציד. אמר ר' אבהו, מהו יודע ציד, צידיו סורנא, צד בבית [וצד] בשדה. ויעקב איש תם יושב אהלים. א"ל הקב"ה אתה התחלתה לישב באהלים, חייך כשאשוב לירושלים בזכותך אני חוזר, שנאמר כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב (ירמיה ל יח), שבות אברהם לא נאמר, אלא שבות יעקב.