מדרש על משלי 17:23

לא תקח שוחד (דברים טז יט). כיון שנותן הדיין לבו על השוחד, נעה עור בדין, ואינו יכול לדין אותו באמת, אמר ר' אלעזר הרי הוא אומר הנה נשיאי ישראל איש לזרועו היו בך וגו' (יחזקאל כב ו), שהיו פושטין זרועותיהן תחת כנפיהם, ונוטלין את השוחד. אמר ר' אבהו כל הנוטל שוה פרוטה מחבירו נקרא רשע, שנאמר שוחד מחק [רשע] יקח (משלי יז כ ג). אמר ר' ישמעאל בן אלישע בא וראה כמה קשה השוחד, פעם אחת בא דם אחד, והביא לי ראשית הגז, והיה לו דין לפני הדיין, ואני הייתי עומד לצד אחד, ואמרתי עם יטעון לפני הדיין כך וכך יזכה בדין, והייתי מצפה לזכותו, אע"פ שלא נתן לי אלא משלי, ולא שוחד היה, ונתקרב לבי עמו, כל זמן שראייו, ואע"פ שהלך לב"ד הייתי שואל עליו אם זכה אם לאו, להודיעך כמה קשה השוחד, שמעוור את העינים, והרי דברים ק"ו, ומה אני שהביא לי משלי, ומשלי נטלתי, הייתי מצפה לזכותו, הנוטל שוחד על אחת כמה וכמה.

לֹא תִּקַּח שֹׁחַד וְגוֹ'. כֵּיוָן שֶׁנּוֹתֵן הַדַּיָּן אֶת לִבּוֹ עַל הַשֹּׁחַד, נַעֲשֶׂה עִוֵּר בַּדִּין וְאֵינוֹ יָכֹל לָדוּן אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר, הִנֵּה נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לִזְרֹעוֹ הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם (יחזקאל כב, ו), שֶׁהָיוּ פּוֹשְׁטִין זְרוֹעוֹתֵיהֶן תַּחַת כַּנְפֵי בִּגְדֵיהֶם וְנוֹטְלִין אֶת הַשֹּׁחַד. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, כָּל הַנּוֹטֵל שֹׁחַד שְׁוֵה פְּרוּטָה מֵחֲבֵרוֹ, נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: שֹׁחַד מֵחֵיק רָשָׁע יִקַּח (משלי יז, כג). אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסִי, בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה הַשֹּׁחַד. פַּעַם אַחַת בָּא אָדָם אֶחָד לְפָנַי וְהֵבִיא לִי רֵאשִׁית הַגֵּז, וְהָיָה לוֹ דִּין לִפְנֵי הַדַּיָּן, וַאֲנִי הָיִיתִי עוֹמֵד לְצַד אֶחָד. וְאָמַרְתִּי לוֹ, אִם יִטְעֹן עָלָיו הַדַּיָּן כָּךְ וְכָךְ, יִזְכֶּה בַּדִּין. וְהָיִיתִי מְצַפֶּה לְזַכּוֹתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לִי אֶלָּא מִשֶּׁלִּי וְלֹא שֹׁחַד הָיָה. וְנִתְקָרֵב לְבָבִי עִמּוֹ כָּל זְמַן שֶׁרְאִיתִיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ לְבֵית דִּין, הָיִיתִי שׁוֹאֵל עָלָיו, אִם זָכָה אִם לָאו, לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה קָשֶׁה הַשֹּׁחַד שֶׁמְּעַוֵּר אֶת עֵינַיִם. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וַחֹמֶר, וּמָה אִם אֲנִי שֶׁהֵבִיא לִי מִשֶּׁלִּי וְלֹא נָטַלְתִּי שֹׁחַד מִמֶּנּוּ, הָיִיתִי מְצַפֶּה לְזַכּוֹתוֹ, הַנּוֹטֵל שֹׁחַד, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הָיָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי דּוֹרֵשׁ, וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵּר וְגוֹ' (מלאכי ג, ה). אוֹי לָנוּ מִיּוֹם תּוֹכֵחָה, שֶׁהִקִּישׁ הַכָּתוּב מַטֵּי גֵּר לַעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת. לְפִיכָךְ הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא תַּטֶּה מִשְׁפָּט. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר אוֹשַׁעְיָא, אָדָם חוֹשֵׁשׁ בְּעֵינָיו, נוֹתֵן מָמוֹן הַרְבֵּה לָרוֹפֵא, סָפֵק מִתְרַפֵּא וְסָפֵק אֵין מִתְרַפֵּא. וְהַנּוֹטֵל שֹׁחַד, מְעַוֵּר עֵינָיו, וּמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין, וְגוֹרֵם שֶׁיִּגְלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, וּמֵבִיא רָעָב לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף וְגוֹ'. רָדַפְתָּ צֶדֶק, תִּחְיֶה וְתִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ. וְאִם לָאו, לֹא תִּירַשׁ. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, שְׁתֵּי פְּעָמִים, מִכָּאן שֶׁיְּהֵא אָדָם רוֹדֵף אַחַר בֵּית דִּין הַיָּפֶה. דָּבָר אַחֵר, צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, שְׁנֵי פְּעָמִים, אַזְהָרָה לְדַיָּנִין הַדָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת, שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוֹתְכִין אֶת הַדִּין בְּיוֹמוֹ. אֶלָּא יְהוּ מְלִינִין אֶת הַדִּין כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּלִינִין אֶת הַדִּין בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: מְלֵאָתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ (ישעיה א, כא). לְמַעַן תִּחְיֶה, כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, זוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה וְגוֹ' (שם נו, א).

למנצח לבני קרח על עלמות שיר. זה שאמר הכתוב (איוב ט י) עושה גדולות עד אין חקר. אין אדם יכול לספר נפלאותיו של הקב"ה. וכן הוא אומר (תהלים קלו ד) לעושה נפלאות גדולות לבדו. הוא לבדו יודע נסים ופלאים שהוא עושה עמך. כך אמרו בני קרח על עלמות שיר. מעולמין הם הדברים שראינו ואין אנו יודעין מה ראינו. דבר אחר על עלמות שיר. שני עולמים ראינו של צדיקים ושל רשעים ראו דרכן של אותן שהיו בוטחין בחילם שנאמר (שם מט ז) הבוטחים על חילם. אותה שעה מה הן יכולין לעשות אין עושרן עומד להן. וכן הוא אומר (צפניה א יח) גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם. ואל יאמר אדם אבי כשר ובזכותו אני נמלט. אין אברהם מציל את ישמעאל בנו. ולא יעקב לעשו אחיו. וכן הוא אומר (תהלים מט ח) אח לא פדה יפדה איש. ומהו אח. הצדיקים אומרים על אותו היום אח מה קשה. אח לא פדה יפדה. ולמה יקר פדיון נפשם. אמר להן הקב"ה ולא אמרתי לכם קחו אותו עד שהוא בזול. אני כתבתי (שמות כג ח) ושוחד לא תקח. ואמרתי תנו לי שוחד ואני מקבל מכם. שנאמר (משלי יז כג) שוחד מחיק רשע יקח. אילו אותה שעה נתתם לי הייתי מקבל מכם. עכשיו איני מקבל מכם ואין אתם יכולים שאיני מקבל. שנאמר (דברים י יז) ולא יקח שוחד. ולמה (תהלים מט ט) ויקר פדיון נפשם. ומהו וחדל לעולם. מי שהוא חדל באותו היום לעולם ואומר (שם י) ויחי עוד לנצח ולא יראה השחת. ולהיכן הן הולכין. אמרו בני קרח לשאול. שנאמר (שם טו) כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר. מהו לבקר. מלמד שיהיו הצדיקים יורדין בכל בקר ובקר ומבקרין אותן. אמרו לבני קרח מה הצדיקים עושים באותה שעה. (אמר) [אמרו] להם אלקים לנו מחסה ועוז עזרה בצרות נמצא מאד. בכל צרה וצרה שמגעת אלינו הוא נמצא לנו. וכן הוא אומר (שם צא טו) יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה. בשר ודם אינו יודע מה לעשות עד שמגיע אצל פטרונו. והקב"ה אינו כן אלא עזרה בצרות: