מדרש על משלי 17:4

הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי לא, א): דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ, לָמָּה נִקְרָא שְׁלֹמֹה לְמוּאֵל, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁהִשְׁלִים שְׁלֹמֹה מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָשָׂא בִּתְיָה בַּת פַּרְעֹה, וְהָיָה שָׁם צַהֲלַת שִׂמְחַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְצַהֲלַת בַּת פַּרְעֹה, וְעָלְתָה צַהֲלַת שִׂמְחַת בַּת פַּרְעֹה יוֹתֵר מִצַּהֲלַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הוּא דְאָמַר מַתְלָא כֹּלָא מְחַנְפִים לְמַלְכָּא. וּלְכָךְ נִקְרָא לְמוּאֵל, שֶׁהִשְׁלִיךְ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מֵעָלָיו, כְּלוֹמַר לָמָּה לוֹ אֵל. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה בַּמַּחְשָׁבָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲרִיב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה לב, לא): כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי וגו'. רַבָּנָן אָמְרֵי אֶלֶף מִינֵי זֶמֶר הִכְנִיסָה לוֹ בַּת פַּרְעֹה, וְהָיָה מְצַוֶּה לְזַמֵּר לְפָנָיו בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ, כָּךְ מְזַמְּרִין לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים פְּלוֹנִית וְכָךְ מְזַמְּרִין לִפְנֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים פְּלוֹנִית. מֶה עָשְׂתָה בַּת פַּרְעֹה, כְּמִין פָּרָס שָׁטְחָה לוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְקָבְעָה בּוֹ כָּל מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁהָיוּ מַבְהִיקוֹת כְּעֵין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְכָל זְמַן שֶׁהָיָה שְׁלֹמֹה רוֹצֶה לַעֲמֹד הָיָה רוֹאֶה אוֹתָן הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וְהָיָה יָשֵׁן לוֹ עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת. אָמַר רַבִּי לֵוִי אוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְקָרֵב תָּמִיד בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ, מַעֲשֶׂה הָיָה וְנִתְקָרֵב תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֲצֵבִים שֶׁהָיָה יוֹם חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָיָה יָשֵׁן שְׁלֹמֹה וְהָיוּ מִתְיָרְאִים לַהֲקִיצוֹ מִפְּנֵי אֵימַת הַמַּלְכוּת, הָלְכוּ וְהוֹדִיעוּ לְבַת שֶׁבַע אִמּוֹ, וְהָלְכָה הִיא וֶהֱקִיצַתּוּ וְהוֹכִיחַתּוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי לא, א): מַשָֹּׂא אֲשֶׁר יִסְרַתּוּ אִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מְלַמֵּד שֶׁכְּפָפַתּוּ אִמּוֹ עַל הָעַמּוּד וְאָמְרָה לוֹ (משלי לא, ב): מַה בְּרִי, הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאָבִיךָ יְרֵא שָׁמַיִם הָיָה, עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ כֵּן, בַּת שֶׁבַע הִיא אִמּוֹ גָּרְמָה לוֹ, (משלי לא, ב): וּמַה בַּר בִּטְנִי, כָּל נָשִׁים שֶׁל בֵּית אָבִיךָ כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת שׁוּב אֵין רוֹאוֹת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי דָחַקְתִּי וְנִכְנַסְתִּי כְּדֵי שֶׁיְהֵא הַבֵּן מְלֻבָּן וּמְזֹרָז, (משלי לא ב): וּמֶה בַּר נְדָרָי, כָּל נָשִׁים שֶׁל בֵּית אָבִיךָ כֵּיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת הָיוּ נוֹדְרוֹת וְאוֹמְרוֹת יִהְיֶה לָנוּ בֵּן הָגוּן לְמַלְכוּת, וַאֲנִי נָדַרְתִּי וְאָמַרְתִּי יִהְיֶה לִי בֵּן זָרוּז וּמְלֻמָּד בַּתּוֹרָה וְהָגוּן לִנְבִיאוּת. (משלי לא, ג): אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ, שֶׁתְּהֵא רוֹדֵף אַחַר זִמָּה, שֶׁהֵם מְטַלְטְלִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם. (משלי כט, ג): וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן, (משלי לא, ג): וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין, הַתּוֹרָה הִזְהִירָה וְאָמְרָה (דברים יז, יז): וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, הִזָּהֵר בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁהֵם מְחִיַּת מְלָכִים. (משלי יז, ד): אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל, מַה לְּךָ אֵצֶל מְלָכִים, שֶׁאוֹמְרִים לָמָּה לָנוּ אֵל, לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂיהֶם, (משלי יז, ד): אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, מַה לְּךָ לְהַשְׁווֹת עַצְמְךָ לַמְּלָכִים הַשּׁוֹתִים יַיִן וּמִשְׁתַּכְּרִין וְעוֹשִׂין כָּל מִינֵי זִמָּה, אַל תַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם. (משלי יז, ד): וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר, מִי שֶׁכָּל רָזֵי עוֹלָם גְּלוּיִם לוֹ יִשְׁתֶּה יַיִן וְיִשְׁתַּכֵּר, (משלי יז, ה): פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה הַחֲקוּקִים, וְכָתוּב בָּהֶם (שמות כ, יג): לֹא תִנְאָף, (משלי יז, ה): וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, אָמְרָה לוֹ הַדִּין נִמְסַר לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כְּמָה דִכְתִיב (ירמיה כא, יב): בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה' דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט, תִּשְׁתֶּה יַיִן וּתְשַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, תְּזַכֶּה אֶת הַחַיָּב וּתְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי. מִכָּאן אָמְרוּ דַּיָּן שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן אַל יָדוּן, וְכֵן חָכָם שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִין יַיִן אַל יוֹרֶה. (משלי יז, ו): תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ, אָמַר רַבִּי חָנָן לֹא נִבְרָא יַיִן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא לְשַׁלֵּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהֵם אֲבוּדִים לָעוֹלָם הַבָּא, וּלְנַחֵם אֲבֵלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ. מִכָּאן אָמְרוּ כָּל הַנֶּהֱרָגִין בְּבֵית דִּין הָיוּ מַשְׁקִין אוֹתוֹ יַיִן חַי כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד, (משלי יז, ז): יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ, עַל הָאוֹבֵד יֹאמַר, שֶׁיִּשְׁכַּח הַמָּוֶת שֶׁהוּא רִישׁוֹ (משלי יז, ז): וַעֲמָלוֹ, עַל מָרֵי נֶפֶשׁ הוּא אוֹמֵר, שֶׁיָּמוּתוּ לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת וְהוּא מַר נֶפֶשׁ וְהַיַּיִן יְשַׂמַּח לֵב, וְלֹא יִזְכֹּר עוֹד אֶת צַעֲרוֹ. (משלי יז, ז): וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכֹּר עוֹד, אֵלּוּ בָנָיו שֶׁהֵם עֲמָלוֹ, כְּהַהִיא דִּתְנֵינַן (דברים כו, ז): וְאֶת עֲמָלֵנוּ אֵלּוּ הַבָּנִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וגו'. (משלי לא, ח): פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, מִכָּאן שֶׁאִם אֵין טוֹעֲנִין לְיוֹרֵשׁ וּלְלוֹקֵחַ שֶׁבֵּית דִּין טוֹעֲנִין. דָּבָר אַחֵר, פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם, כְּנֶגֶד הַיְתוֹמִים הוּא אוֹמֵר שֶׁאֵינָן יוֹדְעִין לִטְעוֹן, וְעוֹד שֶׁאֵין יוֹדְעִין בְּעֵסֶק אֲבִיהֶם, שֶׁבֵּית דִּין טוֹעֲנִין בִּשְׁבִילָן, הֱוֵי (משלי לא, ח): אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף, זֶה בְּנֵי הַמֵּת שֶׁחָלַף וְהָלַךְ לְבֵית עוֹלָמוֹ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהֵן חִלּוּפֵי אֲבִיהֶם, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים נה, כ): אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וגו', אָמַר רַבִּי חֲנִינָא זֶה שֶׁאֵין מֵנִיחַ לוֹ בֵּן (משלי לא, ט): פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק, שֶׁלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁתְּלַמְּדֵם טַעֲנוֹת (משלי לא, ט): וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (שמות כג, ו): לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ. דָּבָר אַחֵר, אֵלּוּ הַצְּדָקוֹת וּמַתְּנוֹת עֲנִיִּים, שֶׁהֵם דִּינָם, שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהוֹצִיא מִן הַגַּזְלָן וְלָתֵת לָהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי כב, כב): אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וגו'. דָּבָר אַחֵר, דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָֹּׂא וגו', זוֹ הָיְתָה תּוֹרָה שֶׁמְיַסַּרְתּוֹ לִשְׁלֹמֹה, שֶׁנִּקְרֵאת אֵם לְלוֹמְדֶיהָ, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ב, ג): כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא אֵם כָּתוּב, וְלָמָּה נִקְרָא הַדָּבָר מַשָֹּׂא, לְפִי שֶׁדָּבָר קָשֶׁה בָּא לוֹ לְכָל מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂה שְׁלֹמֹה, מַה בְּרִי וגו', אֵין אוֹמֵר מַה בְּנִי, אֶלָּא, מַה בְּרִי, אֵלּוּ צַוָּאוֹת וְאַזְהָרוֹת שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהִיא נִקְרֵאת בַּר, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים ב, יב): נַשְׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וגו', שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ בָּרִים, וְעַל אַזְהָרָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה (דברים ז, ג): וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ, הוּא אוֹמֵר דָּבָר זֶה, לְפִי שֶׁשְּׁלֹמֹה לָקַח מִבְּנוֹת הַגּוֹיִם וְהִתְחַתֵּן בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא, א ב): וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים וגו' מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ וגו'. חֲנַנְיָה בֶּן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר מִשּׁוּם הָכֵי אָמַר: לֹא תִתְחַתֵּן בָּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר: לְאַהֲבָה מַמָּשׁ, לִזְנוּת. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אוֹמֵר לֹא חִיְּבָן לְגַיְרָן וּלְקָרְבָן תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמָיִם. וּמַה בַּר בִּטְנִי, הִזְהִירָה תּוֹרָה עַל אֵשֶׁת אִישׁ, וּלְכָךְ כָּתוּב בְּכָאן בֶּטֶן, שֶׁבְּנוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת כְּתִיב (במדבר ה, כז): וְצָבְתָה בִטְנָהּ וגו' (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן וגו'. וּמֶה בַּר נְדָרָי, הִזְהִירַתּוּ הַתּוֹרָה שֶׁלֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן כְּדֵי שֶׁלֹא יָבֹא לְהִתְעַסֵּק בִּזְנוּת, וּלְכָךְ כָּתוּב בְּכָאן נְדָרָי, כְּנֶגֶד פָּרָשַׁת נָזִיר הַכְּתוּבָה אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר וגו'. אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ, אַחַר שֶׁזָּכַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֵלּוּ שָׁלשׁ אַזְהָרוֹת בְּרֶמֶז, חָזַר וּפְרָטָן בְּפֵרוּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ, כְּנֶגֶד נָשִׁים נָכְרִיּוֹת שֶׁלָּקַח וְסָרוּ לְבָבוֹ מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֱוֵי: חֵילֶךָ, זֶה חֵילָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁאָמְרָה (דברים יז, יז): וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים וגו', וְעָבַר עָלֶיהָ. וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין, כְּנֶגֶד זְנוּת אֵשֶׁת אִישׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ו, יב): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר וגו', לַמְחוֹת, דִּבְרֵי תוֹרָה הַיּוֹעֲצִים אוֹתְךָ טוֹבָה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ח, יד): לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, וְאֵין מְלָכִין אֶלָּא עֵצוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דניאל ד, כד): לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ, הֱוֵי: לַמְחוֹת מְלָכִין, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ה, כג): וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה וגו', אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל וגו', שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: יְדִידְיָה, קֹהֶלֶת וּשְׁלֹמֹה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, שִׁבְעָה: אָגוּר, בִּן יָקֶה, לְמוּאֵל, אִיתִיאֵל. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עִקַּר אַוְתֵּינַנָּיָה שֶׁלָּהֶם שְׁלשָׁה: יְדִידְיָה, קֹהֶלֶת וּשְׁלֹמֹה. מוֹדֶה רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי נַחְמָן בְּאִילֵין אַרְבַּעְתֵּיהּ, אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּנֶּה בָּהֶם וְהֻצְרְכוּ לְהִדָּרֵשׁ: אָגוּר, שֶׁאָגַר דִּבְרֵי תוֹרָה. יָקֶה, שֶׁהֵקִיא דִבְרֵי תוֹרָה כַּסֵּפֶל הַזֶּה שֶׁהוּא מִתְמַלֵּא בִּן שַׁעְתּוֹ וּמִתְפַּנֶּה בִּן שַׁעְתּוֹ. לְמוּאֵל, שֶׁנָּם לָאֵל וְאָמַר יָכֵילְנָא לְהַרְבּוֹת נָשִׁים וְלֹא לַחֲטוֹא. אִיתִיאֵל, שֶׁאָמַר אִתִּי אֵל וְאוּכָל. וְאוֹמֵר: אַל לַמְּלָכִים לְמוֹאֵל, אָמְרָה הַתּוֹרָה שְׁלשָׁה דְבָרִים שֶׁנִּצְטַוּוּ הַמְלָכִים: שֶׁלֹא לְהַרְבּוֹת נָשִׁים, וְשֶׁלֹא לְהַרְבּוֹת סוּסִים, וְשֶׁלֹא לְהַרְבּוֹת כֶּסֶף וְזָהָב, אֵין עֲלֵיהֶם לוֹמַר לָאֵל שֶׁיַּרְבּוּ וְלֹא יֶחֶטְאוּ. (משלי לא, ד) אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד נֶדֶר נָזִיר הָאָמוּר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁצְּרִיכִין הַמְּלָכִים לִשְׁמֹר עַצְמָן מִן הַיַּיִן, וְכֵן הָרוֹזְנִים, כְּדֵי שֶׁלֹא יָבוֹאוּ לִידֵי זִמָּה וִיחַיְבוּ הָעוֹלָם. וְלָמָּה הִזְהִירָה מְלָכִים וְרוֹזְנִים לְבַדָּם, וַהֲלֹא כָּל בְּנֵי אָדָם צְרִיכִין לְהִזָּהֵר מִן הַיַּיִן שֶׁלֹא יִשְׁתּוּ וִיקַלְקְלוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁסִּפֵּק בְּיַד מְלָכִים לִשְׁתּוֹת וְלַעֲשׂוֹת כָּל רְצוֹנָם בַּעֲבֵרָה וְאֵין שֶׁיְמַחֶה בְּיָדָם. (משלי לא, ה) פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, שֶׁבִּשְׁבִיל הַיַּיִן שֶׁיִּשְׁתֶּה יִשְׁכַּח מַה שֶּׁצִּוְתָה תּוֹרָה לַמְחוֹקֵק חֻקִּים שֶׁל תּוֹרָה, הִיא פָּרָשַׁת סוֹטָה. (משלי לא, ה) וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, הַנּוֹאֵף הַזֶּה כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל אֵשֶׁת אִישׁ וְהִיא מִתְעַבֶּרֶת הֵימֶנּוּ, נִמְצָא אוֹתוֹ מַמְזֵר שֶׁאֵין לוֹ דִין חֵלֶק בְּנִכְסֵי בַּעֲלָהּ, וְהוּא יְחַלֵּק עִם בָּנָיו בַּנְּכָסִים, שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁהוּא בְּנוֹ. דָּבָר אַחֵר, פְּעָמִים לֹא יַנִּיחַ הַבַּעַל בֵּן וּמִן הַתּוֹרָה יְרֻשָּׁתוֹ חוֹזֶרֶת לְאֶחָיו, וְזֶה הַמַּמְזֵר יוֹרֵשׁ מָמוֹנוֹ, שֶׁיִּהְיוּ סְבוּרִים שֶׁהוּא בְּנוֹ, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי, לְכָךְ הִזְהִירָה תּוֹרָה אַחַר סוֹטָה דִּין נָזִיר: שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לַנּוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת לָבוֹא לְתַקָּלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁחָזַר שְׁלֹמֹה וְהוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל, ב): כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, זֶה נֹחַ, דִּכְתִיב (בראשית ט, כ): וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ וגו', שֶׁעַל יְדֵי יַיִן נִתְקַלֵּל, וְלֹא לָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ. (משלי ל, ב): וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל יְדֵי יַיִן שֶׁשָּׁתָה נִתְקַלֵּל הָעוֹלָם בַּעֲבוּרוֹ, דְּאָמַר רַבִּי אָבִין יַיִן מָסְכָה לוֹ חַוָּה לְאָדָם וְשָׁתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל, וּכְתִיב (משלי כג, לא): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם וגו', (משלי ל, ג): וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה, מֵחָכְמַת הַתּוֹרָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב יַיִן בַּתּוֹרָה עוֹשֶׂה רשֶׁם, (משלי ל, ג): וְדַעַת קְדשִׁים אֵדָע, מִי שֶׁרוֹצֶה לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ שֶׁלֹא יִכָּשֵׁל בִּזְנוּת, יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיָּיִן. וְקִלְקַלְתִּי בִּזְנוּת, וְדַעַת קְדשִׁים אֵדָע, לְכָךְ נֶאֱמַר פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר סוֹטָה.