מדרש על משלי 19:3

ותו אשכחיה רבי יוחנן לינוקא דריש לקיש דיתיב ואמר (משלי יט ג) אולת אדם תסלף דרכו ועל ה׳ יזעף לבו יתיב רבי יוחנן וקא מתמה אמר מי איכא מידי דכתיבי בכתובים דלא רמיזי באורייתא. אמר ליה אטו הא מי לא רמוזי והא כתיב (בראשית מב כח) ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו דל עיניה וחזא ביה אתיא אימיה אפיקתיה אמרה ליה תא מקמיה דלא ליעביד לך כדעבד לאבוך:

כו וְתוּ, אַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לִינוּקָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ, דְּיָתִיב וְאָמַר: (משלי י״ט:ג׳) "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ". יָתִיב רַבִּי יוֹחָנָן וְקָא מִתַּמָּהּ, אָמַר: מִי אִיכָּא מִידֵי, דִּכְתִיבִי בִּכְתוּבִים דְּלָא רְמִיזִי בְּאוֹרַיְתָא? אָמַר לֵיהּ: אַטּוּ הָא, מִי לָא רְמִיזָא? וְהָא כְּתִיב: (בראשית מ״ב:כ״ח) "וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר: מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ". דַּל עֵינֵיהּ, וְחָזָא בֵּיהּ, אַתְיָא אִימֵּיהּ אַפִּיקְתֵּיהּ. אָמְרָה לֵיה: תָּא מִקַּמֵּיהּ, דְּלָא לִיעָבִיד לָךְ כִּדְעָבַד לַאֲבוּךְ.

ל״ט) ג׳ דברים צריך אדם להסתכל בהם: בשעה שהוא נכנס לבית הכסא, ובשעה שהוא מקיז דם, ובשעה שהוא עומד לפני המת. בשעה שהוא נכנס לבית הכסא - אומר לעצמו ראה דרכך כדרך הבהמה, גופך מורכב מבשר ודם והווה ונפסד, ובשעה שהוא עומד לפני המת - אומר ראה להיכן אתה הולך ועדיין אינך נזהר ואינך זהיר ומדבר דברים יתירים, שנאמר אולת אדם תסלף דרכו (משלי י״ט ג').