מדרש על משלי 2:17

לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא, אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: אִישׁ אִישׁ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לְאֶחָד, אַף עַל פִּי כֵן לִשְׁנַיִם הִיא זְקוּקָה שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בִּשְׁנַיִם, הָאֶחָד כְּשֶׁהִיא מְזַנָּה הִיא כּוֹפֶרֶת בְּאִישָׁהּ, שֶׁהִפְקִיד גּוּפוֹ אֶצְלָהּ לְשָׁמְרוֹ. וְהָאֶחָד, שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה אוֹתָהּ (שמות כ, יג): לֹא תִנְאָף, וְאוֹמֵר (ויקרא כ, י): מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת. וּמִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, ג): ה' אִישׁ מִלְחָמָה וגו', וּלְכָךְ כְּתִיב בַּסּוֹטָה: וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל, לְפִי שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּפִּקָּדוֹן, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא ה, כא): נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ וגו', וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר, מַה מָּמוֹן הַקַּל כָּל הַכּוֹפֵר בַּפִּקָּדוֹן כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ, הַכּוֹפֵר בְּפִקָּדוֹן הַגּוּף עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בּוֹ כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אִישׁ, עַל שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בִּשְׁנֵי אִישִׁים, בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, וּבְבַעֲלָהּ שֶׁהוּא אִישׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ב, יז): הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. דָּבָר אַחֵר, אִישׁ אִישׁ, לִמְּדָה אוֹתְךָ הַתּוֹרָה שֶׁתְּהֵא וַתְּרָן בְּתוֹךְ בֵּיתֶךָ, נִשְׁפַּךְ יַיִן הֱוֵי וַתְּרָן (משלי ח, כא): לְהַנְחִיל וגו', וְכֵן שַׁמְנָךְ, (משלי ח, כא): וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. נִקְרַע כְּסוּתְךָ (תהלים כ, ו): יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶךָ, אֲבָל אִם שָׁמַעְתָּ דָּבָר עַל אִשְׁתְּךָ קוּם כַּגֶּבֶר, לְמִי שֶׁגֶּבֶר אַתְּ הֱוֵי גֶּבֶר, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אִישׁ.