מדרש על משלי 20:24

(דברים ד לה) אין עוד מלבדו א״ר חנינא ואפילו כשפים. ההיא אתתא דהות קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דר' חנינא אמר לה שקולי לא מסתייעא מלתיך אין עוד מלבדו כתיב והא״ר יוחנן למה נקרא שמם כשפים שמכחישין פמליא של מעלה שאני ר׳ חנינא דנפישא זכותיה. וא״ר חנינא אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא״כ מכריזין עליו מלמעלה שנ' (תהלים לז כג) מה' מצעדי גבר כוננו (משלי כ כד) ואדם מה יבין א״ר אלעזר דם ניקוף מרצה כדם עולה א״ר בגודל ימין ובניקוף שני והוא דקאזיל לדבר מצוה. אמרו עליו על ר׳ פנחס בן יאיר בימיו לא בצע על פרוסה שאינה שלו ומיום שעמד על דעתו לא נהנה מסעודת אביו:

"אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ". (דברים ד׳:ל״ה) אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: וַאֲפִלּוּ כְּשָׁפִים. הַהִיא אִתְּתָא דַּהֲוָת קָא מְהַדְּרָא לְמִשְׁקַל עַפְרָא מִתּוּתֵיהּ כַּרְעֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לָהּ: שְׁקוּלִי, לָא מִסְתַּיְעָא מִלְּתִיךְ, "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", כְּתִיב! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם 'כְּשָׁפִים'? שֶׁמַּכְחִישִׁין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. שַׁאנִי רַבִּי חֲנִינָא, דִּנְפִישָׁא זְכוּתֵיהּ. וְאָמַר רַבִּי (אלעזר) [חֲנִינָא]: אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל״ז:כ״ג) "מֵה' מִצְעֲדֵי גֶּבֶר כּוֹנָנוּ (משלי כ׳:כ״ד-כ״ה) וְאָדָם מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דַּם נִקּוּף מְרַצֶּה כְּדַם עוֹלָה. אָמַר רָבָא: בְּגוּדָל יָמִין וּבְנִקּוּף שֵׁנִי, וְהוּא דְּקָאָזִיל לִדְבַר מִצְוָה, אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר: מִיָּמָיו לֹא בָּצַע עַל פְּרוּסָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, וּמִיּוֹם שֶׁעָמַד עַל דַּעְתּוֹ לֹא נֶהֱנָה מִסְּעֻדַּת אָבִיו.

וְאַף הָרַגְלַיִם אֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ, פָּסוּק מָלֵא, מֵה' מִצְעֲדֵי גָבֶר וְאָדָם מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ (משלי כ, כד). וְאָדָם הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הוֹלֵךְ, אִם לְטוֹב אִם לְרָע, אִם לְמָוֶת אִם לְחַיִּים. וְכֵן אָמַר אֱלִישָׁע לִגְדוּדֵי אֲרָם, לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא זֹה הָעִיר (מלכים ב ו, יט). וְאַף הַפֶּה אֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ שֶׁל אָדָם. מְנָא לָן, מִבִּלְעָם וּמִיִּצְחָק. בִּלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלֹא אָבָה ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ' (דברים כג, ו). יִצְחָק, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס עֵשָׂו, הִתְחִיל מִזְדַּעְזֵעַ וְלוֹמַר גַּם אָרוּר יִהְיֶה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, וְאַתָּה סָבוּר שֶׁפִּיךָ בִּרְשׁוּתֶךָ. חָזַר וְאָמַר, גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה.