מדרש על משלי 23:35

וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן יַיִן וְשֵׂכָר אַל תֵּשְׁתְּ. לָמָּה הוּא מְצַוֶּה עַל הַיַּיִן. שֶׁכָּל הַשּׁוֹתֶה יַיִן, חַבּוּרוֹת וּפְצָעִים וּבֹשֶׁת וְחֶרְפָּה בָּאוֹת עָלָיו. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צֹוַחַת, לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מִדְיָנִים וְגוֹ', לַמְאַחֲרִים עַל הַיַּיִן, אֶל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם וְגוֹ', אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעוֹנִי יַפְרִישׁ, עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻכוֹת, וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם (משלי כג, כט-לד), וְכָל אוֹתוֹ עִנְיָן. לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי. עַל מִי הֵם אוֹמְרִים וַי, לְמִי שֶׁהוּא בְּעַל מְרִיבוֹת. וְעַל מִי הֵם מְשִׂיחִים לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי שֶׁיֵּשׁ בְּפָנָיו חַבּוּרוֹת וְעַל מִי שֶׁעֵינָיו עֲכוּרוֹת וַאֲדֻמּוֹת וּשְׁחֹרוֹת מִן הַיַּיִן, לַמְאַחֲרִים עַל הַיַּיִן. אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, אַחֲרִיתוֹ דָּם. דָּם נָאֶה מִבַּחוּץ וְרַע מִבִּפְנִים, וְלֹא תֹּאמַר שֶׁהוּא יָפֶה מִבִּפְנִים כְּשֵׁם שֶׁהוּא מִבַּחוּץ. כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, בַּכִּיס כְּתִיב. הַשִּׁכּוֹר נוֹתֵן עֵינוֹ בַּכּוֹס לִשְׁתּוֹת, וְהַחֶנְוָנִי נוֹתֵן עֵינוֹ בַּכִּיס. כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ. רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ שׁוֹתֶה, וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: מְזֹג לִי וַאֲנִי שׁוֹתֶה, וּמִתְלַכְלֵךְ בִּרְעִי וּבְמֵימֵי רַגְלַיִם. יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. סוֹפוֹ לִמְכֹּר כָּל חֶפְצֵי בֵּיתוֹ וְאֶת כָּל כְּלֵי תַּשְׁמִישׁוֹ, וְאֵין לוֹ לֹא בֶּגֶד וְלֹא תַּשְׁמִישֵׁי הַבַּיִת וְלֹא כְּלוּם וְהַבַּיִת רֵיקָה מִן הַכֹּל. יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף שֶׁהוּא מַתִּיר אֶת הָעֲבֵרוֹת וְעוֹשֶׂה אוֹתָם הֶפְקֵר כְּמִישׁוֹר. מֵשִׂיחַ עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק וּמְנַבֵּל אֶת פִּיו, וְאוֹמֵר דְּבָרִים רָעִים בַּשִּׁכְרוּת וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ, לְפִי שֶׁנִּטַּלְטְלָה דַּעְתּוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ אוֹמֵר וּמַהוּ עוֹשֶׂה. וְאַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, אַחֲרִית הַיַּיִן יִשָּׁךְ כְּנָחָשׁ. שֶׁאִם נָחָשׁ נוֹשֵׁךְ אָדָם, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ לְשָׁעָה וּמְהַלֵּךְ לְבֵיתוֹ, וְהַמַּכָּה מִתְחַלְחֶלֶת בּוֹ. כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, וַדַּאי כְּנָחָשׁ. מָה הַנָּחָשׁ נִתְקַלְּלָה אֲדָמָה בַּעֲבוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ (בראשית ג, יז), כָּךְ הַיַּיִן, נִתְקַלֵּל כְּנַעַן בַּעֲבוּרוֹ, שֶׁהוּא שְׁלִישֵׁי שֶׁל עוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, ט): וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנַעַן הֱוֵי וְאַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ. עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת. רְאֵה מָה הַיַּיִן גּוֹרֵם לְמִי שֶׁהוּא שׁוֹתֶה, עֵינָיו יִרְאוּ זָרוֹת, לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר (תהלים פא, י). הַיַּיִן גּוֹרֵם לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ (ישעיה כח, ז). מַה תָּעוּ. אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשֵׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקוּמוּ לְצַחֵק (שמות לב, ו). מִתּוֹךְ הַיַּיִן אָמְרוּ, אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻכוֹת. שֶׁגּוֹרֵם לְאַרְבָּעָה דְּבָרִים, עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלָשׁוֹן הָרַע. רְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה הַיַּיִן. אַף כִּי הַיַּיִן בֹּגֵד גֶּבֶר יָהִיר (חבקוק ב, ה). וּכְתִיב: זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ (משלי כא, כד). וְאֵין זֵד אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: גַּעֲרַת זֵדִים אֲרוּרִים הַשּׁוֹגִים מִמִּצְוֹתֶיךָ (תהלים קיט, כא). וְאֵין זֵד אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: זֵדִים קָמוּ עָלַי (תהלים פו, יד). וְאוֹמֵר: גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ (תהלים יט, יד). הִשָּׁמֵר מִן הַיַּיִן, אַתָּה שׁוֹתֶה וְשׁוֹנֶה וְרוֹאֶה כָּל הָעוֹלָם כִּסְפִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל (משלי כג, לד). כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב, מַכִּין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי (משלי כג, לה). וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ וּמְגַלֶּה עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר וּמְבַקְּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּו עוֹד (שם). רְאֵה מָה אַחֲרִית רָעָה שֶׁל כָּל שׁוֹתֵי יַיִן. יְשַׁעְיָה אָמַר, הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַּבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹפוּ מְאַחֲרֵי בַּנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם (ישעיה ה, יא). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְכָךְ הַיַּיִן גּוֹרֵם, בְּדִין הוּא שֶׁאֲצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ שׁוֹתִין יַיִן וּמְשַׁמְּשִׁין לְפָנַי. הֱוֵי, יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ. שְׁלֹמֹה אָמַר, אַל תְּהִי בְּסוֹבְאֵי יַיִן (משלי כג, כ), אַל תִּגְרֹם לְעַצְמְךָ לִשְׁתּוֹת שִׁבְעִים, וְתִרְאֶה פְּנֵי שִׁבְעִים וְתָבֹא לִידֵי מִיתָה. יַיִן עוֹלֶה לְמִנְיַן שִׁבְעִים. וְלֹא תִּרְאֶה שִׁבְעִים, סַנְהֶדְרִין, וְתִגְרֹם לְעַצְמְךָ מִיתָה. רְאֵה מַה כְּתִיב: כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ וְגוֹ', וְתָפְשׂוּ בּוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ', וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְגוֹ' וְהַדִּין נַעֲשָׂה בּוֹ. וּרְגָמוּהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָּאֲבָנִים וָמֵת (דברים כא, יח-כ). לָמָּה, שֶׁהוּא זוֹלֵל וְסוֹבֵא. וּשְׁלֹמֹה אָמַר, אֶל תְּהִי בְּסוֹבְאֵי יַיִן בְּזוֹלְלֵי בָּשָׂר (משלי כג, כ), שֶׁלֹּא תִּגְרֹם לְעַצְמְךָ סְקִילָה, חֲמוּרָה שֶׁבַּמִּיתוֹת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי בְּרַבִּי שָׁלוֹם, בְּלָשׁוֹן עִבְרִי שְׁמוֹ יַיִן, וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי חֲמַר. בַּגִּימַטְרִיָּא מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה, כְּנֶגֶד אֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם. הַיַּיִן נִכְנַס בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וְהַגּוּף מִתְרַשֵּׁל וְהַדַּעַת מְטֻלְטֶלֶת. נִכְנַס הַיַּיִן וְהַדַּעַת יוֹצֵאת. וְכָךְ שָׁנָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַקַּפָּר, נִכְנַס יַיִן יָצָא סוֹד. נִכְנַס הַיַּיִן שֶׁהוּא שִׁבְעִים וְיָצָא סוֹד שֶׁהוּא שִׁבְעִים. לְכָךְ נִצְטַוָּה כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה יַיִן בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטַּלְטֵל דַּעְתּוֹ, אֶלָּא מְשַׁמֵּר הַתּוֹרָה וּמְשַׁמֵּר הַדַּעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִּשְׂפָתָיו (מלאכי ב, ו). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְגוֹ' (מלאכי ב, ז). לְכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה עַל אַהֲרֹן, יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ. וְלֹא תִּהְיֶה סָבוּר, שֶׁמָּא לְשֶׁעָבַר תְּחִלָּה צִוִּיתִי אֶתְכֶם כְּשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם וְאַתֶּם מְשַׁמְּשִׁים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. אֶלָּא אַף לְעוֹלָם שִׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִן הַיַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: חֻקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם (ויקרא י, ט). לְפִיכָךְ שִׁמְרוּ עַצְמְכֶם מִן הַיַּיִן, שֶׁהוּא סִמַּן קְלָלָה. שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּנֹחַ, וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכַּר וַיִּתְגַּל (בראשית ט, כא). נִכְנַס חָם וְרָאָה עֶרְוָתוֹ. מָה אָמַר לוֹ: קִלֵּל אֶת בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנַעַן (בראשית ט, כה). לְפִיכָךְ, יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לֹא גָּלוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ הַיַּיִן. רְאֵה מַהוּ אוֹמֵר, הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל (עמוס ו, א). הַשַּׁאֲנַנִּים בַּצִּיּוֹן, שֶׁהֵן הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג בְּשַׁלְוָה. הַבּוֹטְחִים בְּהַר שׁוֹמְרוֹן, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין לָבֶטַח בְּסֶבַּסְטִיָּה וְשׁוֹתִין וּמִשְׁתַּכְּרִין. נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד, אֻמּוֹת הָעוֹלָם יוֹשְׁבִין וּמְסִיחִין וְאוֹמְרִים: מִי גִּבּוֹר בְּיִשְׂרָאֵל. וְהֵם אוֹמְרִים: שִׁמְשׁוֹן. וְחוֹזְרִים וְאוֹמְרִים: מִי גִּבּוֹר בַּגּוֹיִם. וְהֵם אוֹמְרִים: גָּלְיָת, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת (ש״א יז, ד). הֱוֵי, נְקוּבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְחוֹזְרִים וְאוֹמְרִים: מִי עָשִׁיר בָּאֻמּוֹת. וְהֵם אוֹמְרִים: אַדְרִיָּנוּס. וּמִי עָשִׁיר בְּיִשְׂרָאֵל. וְהֵם אוֹמְרִים: שְׁלֹמֹה. וּמַסְכִימִין אֵלּוּ וָאֵלּוּ וְאוֹמְרִים: שְׁלֹמֹה עָשִׁיר, שֶׁכָּתוּב בּוֹ, וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלַיִם כַּאֲבָנִים (מ״א י, כז). בֹּא וּרְאֵה, כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט הָיָה לוֹ מְיוּמָס בִּפְנֵי עַצְמוֹ. כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לָצֵאת לִמְיוּמָס שֶׁלּוֹ, הָיָה נוֹטֵל עֶדְרוֹ עִמּוֹ כְּדֵי לִהְיוֹת אֹכֶל מִצֹּאנוֹ פְּטוּמִין. מִנַּיִן, שֶׁכֵּן כְּתִיב: וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק, הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף, לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים וְסָר מִרְזַח סְרוּחִים (עמוס ו, ד-ז). לָמָּה, עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ לְהוּטִין אַחַר הַיַּיִן. לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר לְאַהֲרֹן, יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁאֵינוֹ לָהוּט אַחַר הַיַּיִן. שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא בִּבְנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, שֶׁצִּוָּה אוֹתָם אֲבִיהֶם, אַל תִּשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם. וּמָה רָאָה לוֹמַר, אַל תִּשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם. אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע לְיִרְמְיָה שֶׁהָיָה מִתְנַבֵּא עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. הִתְחִיל מְצַוֶּה אֶת בָּנָיו, מֵעַכְשָׁו, אַל תִּשְׁתּוּ יַיִן, וּבַיִת לֹא תִּבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִּזְרְעוּ וְכֶרֶם לֹא תִּטְעוּ כִּי בָּאֹהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם (ירמיה לה, ו-ז). וְהָיוּ מִתְאַבְּלִים מֵעַכְשָׁו וְשָׁמְרוּ מִצְוַת אֲבִיהֶם. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה יִרְמְיָה מִתְנַבֵּא לְיִשְׂרָאֵל לוֹמַר לָהֶם עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִרְמְיָה, אַתָּה אוֹמֵר לָהֶם עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְאֵינָם עוֹשִׂים. בָּנָיו שֶׁל יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב מִצְוָה קַלָּה צִוָּה אוֹתָם אֲבִיהֶם וְהֵם מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ, וַאֲנִי אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְאֵינָם עוֹשִׂים, שֶׁנֶּאֱמַר: הוּקַם אֶת דִּבְרֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אֲשֶׁר צִוָּה אֶת בָּנָיו לְבִלְתִּי שְׁתוֹת יַיִן וְלֹא שָׁתוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה (ירמיה לה, יד), וַאֲנִי דִּבַּרְתִּי לָהֶם הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ. מַה כְּתִיב שָׁם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִרְמְיָה, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם, חַיֵּיכֶם, בִּשְׁבִיל שֶׁשְּׁמַרְתֶּם אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת, שֶׁאֵין מִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם פּוֹסֶקֶת מִלְּפָנַי לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּה אָמַר ה', לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עוֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים (ירמיה לה, יט). לְפִיכָךְ הוּא מַזְהִירָן עַל הַיַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ. אָמַר יְשַׁעְיָה, צְוָחָה עַל הַיַּיִן בַּחוּצוֹת, עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה (ישעיה כד, יא). מַהוּ עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה. חָשְׁכָה, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר (בראשית א, ה). שָׁבַת מְשׁוֹשׁ הָאָרֶץ (ישעיה כד, יא), שָׁבְתָה צִיּוֹן שֶׁכָּתוּב בָּהּ, יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ (תהלים מח, ג). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַיַּיִן סִימַן קְלָלָה לָעוֹלָם. אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא, אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָסִיס, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְהַגְּבָעוֹת תֵּלֵכְנָה חָלָב וְכָל אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם וּמַעְיָן יֵצֵא מִבֵּית ה' וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים (יואל ד, יח).

רַבִּי עֲזַרְיָה פָּתַח (משלי כג, לא): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתְאָו לְדַם נִדָּה וּלְדַם זִיבָה. כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, בַּכִּיס כְּתִיב, לָשׁוֹן נָקִי, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (משלי א, יד): כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ. יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף שֶׁאִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי וְהוּא אֵינוֹ פּוֹרֵשׁ מִמֶּנָּהּ. אָמַר רַבִּי אָסֵי אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא סוֹף שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וּמְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא. דָּבָר אַחֵר, אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, וַדַּאי מַסְמִיק לֵיהּ, כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, הוּא נוֹתֵן עֵינָיו בַּכּוֹס, וְחֶנְוָנִי נוֹתֵן עֵינָיו בַּכִּיס. יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף עָבֵיד בֵּיתֵיהּ מֵישְׁרָא, אֲמַר מַה דְּהָדֵין קִיתוֹנָא דְּנַחֲשָׁא עָבֵיד קִיתוֹנָא דְּחַסְפָּא עָבֵיד, וּמְזַבֵּין לֵיהּ וְשָׁתֵי חַמְרָא בְּטִימִיתֵיהּ. וּמַה דָּא קִידְרָא דִּנְחָשָׁא עָבֵיד קִידְרָא דְּחַסְפָּא עָבֵיד, וּמְזַבֵּין לֵיהּ וְשָׁתֵי חַמְרָא בְּטִימִיתֵיהּ. רַבִּי יִצְחָק בַּר רַדִּיפָה אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵי סוֹף שֶׁמּוֹכֵר כָּל כְּלֵי בֵיתוֹ וְשׁוֹתֶה בָּהֶם יַיִן. אָמַר רַבִּי אַחָא מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מוֹכֵר כָּל כְּלֵי בֵיתוֹ וְשׁוֹתֶה בָּהֶם יַיִן, אֲמַרֵי בְּנוֹי לֵית הָדֵין אֲבוּנַן שָׁבֵיק לָן כְּלוּם, מֶה עָשׂוּ אַשְׁקוּנֵיהּ וְשַׁקְלוּנֵיהּ וְטַעֲנוּנֵיהּ וְיַהֲבוּנֵיהּ בְּחַד בֵּית עָלַם, עָבְרִין שָׁפָאִין שָׁנְאוֹן בִּתְרַע בֵּית עָלְמָא, וּשְׁמַעוּן אַנְגַרְיָא בִּמְדִינְתָּא, פְּרַקוּן טוֹעֲנֵיהוֹן בְּגוֹ בֵּית עָלְמָא הַהוּא, אֲמַרִין נֵיזֵל וְנֶיחֱמֵי מַה קָּלָא בִּמְדִינְתָּא, אִתְעַר הַהוּא סָבָא מִשִּׁינְתֵיהּ חָמָא זִיקָא יְהִיבָא לְעֵיל מִן רֵאשֵׁיהּ שְׁרָא יָתֵיהּ וְיַהֲבֵיהּ בְּפוּמֵיהּ וּשְׁתֵי שָׁתֵי עַד דְּנָיֵים שִׁינְתֵיהּ, לְבָתַר תְּלָתָא יוֹמִין אֲמַרִין בְּנֵיהּ לֵית אֲנַן אַזְלִינַן וַחֲזִינַן מָה הַהוּא אֲבוּנַן עָבֵיד, אֲזַלוּן וְאַשְׁכְּחוּנֵיהּ וְהָא זִיקָא יְהִיב בְּפוּמֵיהּ, אָמְרֵי אַף הָכָא לָא שָׁבֵיק לָךְ בָּרְיָיךְ, הוֹאִיל וַהֲוָא לָךְ מִן שְׁמַיָא לֵית אֲנַן יָדְעִין מַה נַּעֲבֵד לָךְ. עֲבַדֵּי בֵּינֵיהוֹן תַּקָּנָה כָּל חַד וְחַד הֲוָה מַשְׁקֶה לֵיהּ יוֹמָא. כְּתִיב (משלי כג, לד): וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל. כַּהֲדָא אִילְפָא דְּדָמְכָא בְּפִילַגּוֹס דְּיַמָּא, וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, כַּהֲדֵין תַּרְנְגוֹלָא דְּיָתֵיב בְּרֵישׁ חַבְלָא אָזֵיל וְאָתֵי אָזֵיל וְאָתֵי, כַּהֲדֵין קְבַרְנִיטָא דְּיָתֵיב בְּרֵישׁ תּוֹרְנָא אָזֵיל וְאָתֵי אָזֵיל וְאָתֵי. (משלי כד, לה): הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, מְחוֹ לֵיהּ וְלָא מַרְגִּישׁ. (משלי כד, לה): הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי, טְלַמּוּן לֵיהּ וְלָא יָדַע. שָׁתֵי שִׁכְרָא חַמְשָׁא קוּסְטִין אַמֲרִין לֵיהּ עֲשָׂרָה קוּסְטִין אִישְׁתֵּית. וְאִם תֹּאמַר דְּמִיתְעַר הוּא מִשִּׁנְתֵיהּ וְאַנְשֵׁי לֵיהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר (משלי כד, לה): מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְּשֶׁנּוּ עוֹד. (משלי כד, כט): לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, רַב הוּנָא אָמַר לְמִי שֶׁאֵינוֹ עָמֵל בַּתּוֹרָה. (משלי כד, כט): לְמִי מִדְיָנִים, לְמִי דִּינִין. (משלי כד, כט): לְמִי שִׂיחַ, לְמִי פִּיטָטִין. (משלי כד, כט): לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי פִּדְעִין דְּמַגָּן. (משלי כד, ל): לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, עוֹבָדָא הֲוָה בְּחַד בַּר נָשׁ, דַּהֲוָה אָלֵיף לְמִשְׁתֵּי תְּרֵי עֲשַׂר קִיסְטִין דַּחֲמַר בְּכָל יוֹם, יוֹמָא חַד אִשְׁתֵּי חַד עֲשַׂר קִיסְטִין, דְּמַךְ וְלָא אֲתָא שִׁינְתָא. קָם בַּחֲשׁוֹכָא אֲזַל לְבֵי קַפֵּילָא אֲמַר לֵיהּ זַבּוּן לִי חַד קִיסְטָא. אֲמַר לֵיהּ לָא פְּתַחְנָא לָךְ דְּהִיא חֲשֵׁיכָא וְצָרֵי לִי מִן נָטוֹרַיָא. תְּלָא עַיְינֵיהּ וַחֲזָא נוּקְבָא בְּתַרְעָא, אֲמַר לֵיהּ הַב לִי מִינֵיהּ בַּהֲדֵין נוּקְבָא, אַתְּ מְפַנֵּי מִלְּגָיו וַאֲנָא שָׁתֵי מִלְּבַר, עֲבַד לֵיהּ כֵּן. אִשְׁתֵּי וּדְמַךְ קֳדָם תַּרְעָא, עֲבַרוּן עֲלֵיהּ נָטוֹרַיָא סְבוּרְנֵיהּ דְּהוּא גַנָב, מַחֲיוּנֵיהּ וּפַדְעוּנֵיהּ, וּקְרוֹ עֲלֵיהּ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמַאן פִּדְעִין דְּמַגָּן. לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם, לְמַאן שִׁמְשִׁין דְּעַיְינִין, כָּל אֵלֶּה לְמִי לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, זֶה שֶׁנִּכְנָס לְבֵי קַפֵּילָא קַדְמָאי וְנָפֵק בַּתְרָאי, לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ, מִן דְּשָׁמַע הָן אִית לֵיהּ חַמְרָא טָבָא רָדֵיף בַּתְרֵיהּ, מַה כְּתִיב בּוֹ בַּסּוֹף (משלי כד, לב): אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין אָדָם לְחַוָּה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאי אוֹתוֹ הָעֵץ שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן עֲנָבִים הָיוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לב, לב): עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ, הַלָּלוּ הֵבִיאוּ מְרוֹרוֹת לָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין נֹחַ לְבָנָיו לְעַבְדוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ט, כא): וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אָמַר אָרוּר כְּנָעַן. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹנִי זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין לוֹט לִבְנוֹתָיו לְמַמְזְרוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יט, לג): וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ (בראשית יט, לו): וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹנִי זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין אַהֲרֹן לְבָנָיו לְמִיתָה, דְּתָנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלָּא שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁתוּיֵי יַיִן לְאֹהֶל מוֹעֵד. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן בַּיִת נֶאֱמָן, מְצָאוֹ עוֹמֵד עַל פֶּתַח הַבַּית וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ בִּשְׁתִיקָה, וּמִנָּה בֶּן בַּיִת אַחֵר תַּחְתָּיו, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִפְּנֵי מָה הָרַג אֶת הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁצִּוָּה אֶת הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ אַל תִּכָּנֵס בְּפֶתַח הַבַּיִת, אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ הָרַג לָרִאשׁוֹן, כָּךְ (ויקרא י, ב): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִפְּנֵי מָה מֵתוּ, אֶלָּא מִמַּה שֶּׁמְּצַוֶּה אֶת אַהֲרֹן וְאָמַר לוֹ (ויקרא י, ט): יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ, אָנוּ יוֹדְעִין מִתּוֹךְ כָּךְ שֶׁלֹא מֵתוּ אֶלָּא מִפְנֵי הַיַּיִן. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לְשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין לַגָּלוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ה, יא): הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר שֵׁכָר יִרְדֹּפוּ מֵאַחֲרֵי בַנֶּשֶׁף יַיִן יַדְלִיקֵם, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ (ישעיה ה, יא): לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת, דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן לְשֵׁבֶט יְהוּדָה וְשֵׁבֶט בִּנְיָמִין לַגָּלוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה כח, ז): וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ, אֵלֶּה וְגַם אֵלֶּה. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין מַלְכוּת לְמַלְכוּת לַהֲרִיגָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ה, ב): בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְּעֵם חַמְרָא, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אָמַר (דניאל ה, ל): בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא כַשְׂדָּאָה. דָּבָר אַחֵר, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מִיתָה לְחַיִּים, כָּךְ הִפְרִישׁ הַיַּיִן בֵּין אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְוַשְׁתִּי לַהֲרִיגָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ קָצַף עָלֶיהָ וַהֲרָגָהּ.

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כג, כו): תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה. תְּנָה בְנִי, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. לִבְּךָ לִי, כְּמָה דְתֵימָא (דברים י, טז): וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וגו', (דברים יא, יח): וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם. וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר טו, לט): וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה', (משלי כג, כז): כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה, בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהִיא נִקְרֵאת זוֹנָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לא, טז): וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ. נִקְרֵאת שׁוּחָה, עַל שֵׁם (ישעיה ב, ט): וַיִּשַּׁח אָדָם. עֲמֻקָּה, עַל שֵׁם (ישעיה ב, ט): וַיִּשְּׁפַּל אִישׁ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה ב, יז): וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וגו'. וּמִנַּיִן שֶׁבַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכָּךְ כְּתִיב אַחֲרָיו (ישעיה ב, יח): וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף. (משלי כג, כז): וּבְאֵר, שֶׁעַל יְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים יָרְדוּ יִשְׂרָאֵל לַבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג, נג): צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי. (משלי כג, כז): צָרָה, כְּמָה דְתֵימָא (דברים כח, נב): וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ. (משלי כג, כז): נָכְרִיָה, זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, כְּמָה דְתֵימָא: אֱלֹהֵי נֵכָר. (משלי כג, כח): אַף הִיא, מְנָא לָן שֶׁעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מְבִיאָה אַף עַל הָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא, טז יז): פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וגו' וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם. (משלי כג, כח): כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב, כְּמָה דְתֵימָא (דברים יא, יז): וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. (משלי כג, כח): וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף, אָדָם, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ (יחזקאל לד, לא): אָדָם אַתֶּם. וּבוֹגְדִים, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה כד, טז): רָזִי לִי רָזִי לִי וגו'. דָּבָר אַחֵר, וּבוֹגְדִים בְּאָדָם, אֵלּוּ קְלָלוֹת שֶׁל תּוֹרַת כֹּהֲנִים שֶׁהֵם פֻּרְעָנֻיּוֹת אַחַר פֻּרְעָנֻיּוֹת, וּכְתִיב בָּהֶן וְיָסַפְתִּי, כְּמָה דְתֵימָא (ויקרא כו, יח כא): וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ וגו' וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה. וּמִנַּיִן שֶׁעַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כְּתִיב (ויקרא כו, ל): וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וגו'. (משלי כג, כט): לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי וגו', אַף עַל פִּי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וּמְסָרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַד אֻמּוֹת הָעוֹלָם בַּעֲוֹנוֹתֵיהֶם, אַף הֵם לֹא יֵצְאוּ נְקִיִּים, שֶׁלַּסּוֹף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁמְּסָרָן בְּיָדָם, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּמִצְרַיִם וּבָבֶל, לְכָךְ כְּתִיב שֵׁשׁ פְּעָמִים לְמִי, כְּנֶגֶד שֵׁשׁ גָּלֻיּוֹת שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵין הָאֻמּוֹת, וְכֻלָּן לָקוּ עַל יְדֵיהֶם, וְאֵלּוּ הֵן: מִצְרַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר אַשּׁוּר, בָּבֶל, מָדַי, וְיָוָן, וֶאֱדוֹם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (זכריה א, טו): וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה, (ירמיה מו, כח): כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה, לְכָךְ נֶאֱמַר: לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי וגו'. (משלי כג, ל): לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ יַיִן, כְּמָה דְתֵימָא (ישעיה כז, ב): בַּיּוֹם הַהוּא כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ לָהּ. לַמְּאַחֲרִים, אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הַמְּאַחֲרִים עַל הַיַּיִן לִשְׁתּוֹת וְלִקַּח כָּל יְגִיעָם. (משלי כג, ל): לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְּסָךְ, שֶׁהֵם חוֹקְרִים עֲלִילוֹת אַחֲרֵיהֶם בְּאֵי זֶה עִנְיָן יִטְלוּ כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיַהַרְגוּ אוֹתָם וְיַעֲשׂוּ עִמָּהֶם רָעָה. (משלי כג, לא): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר אֶת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁלֹא יַכְבִּידוּ עֹל קָשֶׁה עַל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, מַהוּ (משלי כג, לא): כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, בַּכִּיס כְּתִיב, שֶׁהֵם נוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּכִיסָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. (משלי כג, לא): יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, שֶׁנּוֹטְלִין כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְנִשְׁאָרִים בָּתֵּיהֶם כְּמִישׁוֹר. דָּבָר אַחֵר, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו. דָּבָר אַחֵר, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, שֶׁכָּל גְּזֵלוֹת שֶׁגּוֹזְלִין לְיִשְׂרָאֵל אֵין חוֹשְׁבִין עַצְמָם עָוֹן, אֶלָּא חוֹשְׁבִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂין לָהֶם מִן הַיּשֶׁר. (משלי כג, לב): אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, אוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַוָּה לְפִי שֶׁהָלְכָה אַחַר עֵינֶיהָ בַּעֲצַת הַנָּחָשׁ, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב וגו', מָה הָיָה סוֹפָהּ נִתְקַלְּלָה עַל יְדֵי הַנָּחָשׁ שֶׁבַע קְלָלוֹת מִן הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, טז): אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה וגו', וְאוֹתוֹ אִילָן יַיִן הָיָה, אַף אַתֶּם תִּלְקוּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ יַיִן בְּעֵת שֶׁתִּסְתַּכְּלוּ בָּהֶם וְתִשְׁתּוּ מָמוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה וגו'. (משלי כג, לב): וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מָה הַצִּפְעוֹנִי מַפְרִישׁ אֶת הָאָדָם מִן חַיִּים לַמָּוֶת, כָּךְ בְּעָוֹן שֶׁעוֹשִׂין רָעָה לְיִשְׂרָאֵל יְאַבְּדֵם מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד, יט): מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וגו', זֶה הַגָּזֵל, שֶׁהוּא חָשׁוּב עֲלֵיהֶם כַּמָּוֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יואל ד, יט): אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָּם נָקִיא בְּאַרְצָם. (משלי כג, לג): עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת, תַּחַת הָרְאִיָּה שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִסְתַּכְּלִים בְּיִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד זֶה יָבִיא עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פֻּרְעָנֻיּוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁיִּהְיוּ זָרוֹת זוֹ לָזוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּאוּ לְיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לא, יז): וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, רָעוֹת שֶׁהֵן צָרוֹת זוֹ לָזוֹ, כְּגוֹן זִבּוּרָא וְעַקְרַבָּא. (משלי כג, לג): וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת, אַתֶּם מִתְהַפְּכִים עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם, כְּמָה דְתֵימָא (איכה ג, ג): אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם. וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ מֵרֹב הַתְּלָאוֹת שֶׁעוֹשִׂים לָהֶם, כָּךְ יְשַׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּמוּל לָהֶם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁיָּבִיא עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנֻיּוֹת קָשׁוֹת שֶׁיֵּצֵא לִבָּם מִדַּעְתּוֹ וִידַבֵּר לָהֶם תַּהְפֻּכוֹת וְיָבִיא עֲלֵיהֶם בַּלָּהוֹת. תַּהְפֻּכוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (איוב ל, טו): הָהְפַּךְ עָלַי בַּלָּהוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה סו, ו): קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. (משלי כג, לד): וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם, זֶה פַּרְעֹה שֶׁטָּבַע בְּלֶב יָם, כְּמָה דְתֵימָא (שמות טו, ח): קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם. וְאוֹמֵר (תהלים קלו, טו): וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, מַה פַּרְעֹה הִכָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֶשֶׂר מַכּוֹת כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה דְבָרִים שֶׁגָּזַר עַל יִשְׂרָאֵל, וּלְבַסּוֹף טִבְּעוֹ כְּנֶגֶד (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד וגו', כָּךְ יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל הָאֻמּוֹת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁעוֹשִׂים רָעָה לְיִשְׂרָאֵל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. (משלי כג,לד): וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, זֶה הָיָה סִיסְרָא, מַה כְּתִיב (שופטים ד, ג): וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה, מָה הָיָה סוֹפוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה מְחַרְפָם וּמְגַדְּפָם בִּנְחִיצָה, לְכָךְ מֵת מִיתָה גְדוּפָה, שֶׁמְּסָרוֹ בְּיַד אִשָּׁה, כְּמָה דְתֵימָא (שופטים ד, ט): כִּי בְּיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת סִיסְרָא, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּכְשֹׁכֵב, זֶה הָיָה סִיסְרָא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שופטים ה, כז): בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכַב. בְּרֹאשׁ חִבֵּל, שֶׁחִבַּלְתּוֹ יָעֵל בְּרֹאשׁוֹ עִם הַיָּתֵד שֶׁבָּאֹהֶל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים ה, כו): יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ וגו', מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. דָּבָר אַחֵר, וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, זֶה הָיָה הָמָן שֶׁבִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הֵם וּבְנֵיהֶם וְלָבוֹז אֶת מָמוֹנָם וּבִקֵּשׁ לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי לְכָךְ הִגִּיעַ לוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁמֵּת הוּא וּבָנָיו וְלָקַח מָרְדְּכַי מָמוֹנוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: וּכְשֹׁכֵב, זֶה הָיָה הָמָן שֶׁמֵּת מִיתָה מְשֻׁנָּה, כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (יחזקאל לב, כט): שָׁמָּה אֱדוֹם מְלָכֶיהָ וְכָל נְשִׂיאֶיהָ אֲשֶׁר נִתְּנוּ בִגְבוּרָתָם אֶת חַלְּלֵי חָרֶב הֵמָּה אֶת עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ וְאֶת יֹרְדֵי בוֹר. בְּרֹאשׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (אסתר ט, כה): יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ. חִבֵּל, אֵלּוּ בָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ט, כה): וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ, וְאֵין חִבֵּל אֶלָּא בָנָיו, כְּמָה דְתֵימָא (קהלת ה, ה): לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךְ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם אֵלּוּ בָנָיו. חִבֵּל, חֶבֶל כְּתִיב, זֶה הָיָה הָמָן שֶׁנֶּחְנַק בְּחֶבֶל, וּמִנַּיִן שֶׁהָיָה מָמוֹנוֹ לְמָרְדְּכַי, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ח, ב): וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדְּכַי עַל בֵּית הָמָן, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. (משלי כג, לה): הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, אוֹי לָהֶם לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁאֵין לוֹמְדִים מוּסָר, בַּמֶּה שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָרִאשׁוֹנִים לֹא לָמְדוּ אַחֲרוֹנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, אוֹמְרִים הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אַף עַל פִּי שֶׁהִכָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל, עַל פִּי כֵן לֹא לָקַחְתִּי מוּסָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַל חָלִיתִי, (משלי כג, לה): הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרַע מִסִּיסְרָא שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שופטים ה, כו): וְהָלְמָה סִיסְרָא, לֹא נָתַתִּי לְדַעְתִּי בּוֹ לָקַחַת מוּסָר מִמֶּנּוּ. (משלי כג, לה): מָתַי אָקִיץ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי מַמְתִּין מָתַי תַּעֲבֹר הַמַּכָּה וְאוֹסִיף לְבַקֵּשׁ רָעָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כג, לה): אוֹסִיף אֲבַקְּשֶׁנּוּ עוֹד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי כז, כב): אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ וגו'. דָּבָר אַחֵר, (משלי כג, כו): תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וגו', מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁאֹל מִיִּשְׂרָאֵל הַלֵּב וְהָעֵינַיִם שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרָיו, לְפִי שֶׁהָעֲבֵרָה תְּלוּיָה בָּהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר טו, לט): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וגו', עֵינָא וְלִבָּא תְּרֵי סַרְסוּרֵי דַּחֲטָאָה אִינוּן. (משלי כג, כז): כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר משֶׁה (במדבר טו, לט): אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם, לוֹמַר שֶׁהַזְּנוּת תְּלוּיָה בָּהֶם, הָעֵינַיִם רוֹאוֹת אֶת הַזּוֹנָה, וְהַלֵּב מְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ. כָּךְ אָמַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה: כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה, לָמָּה קְרָאָהּ שׁוּחָה, עַל שֵׁם (משלי ב, יח): כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, עֲמֻקָּה, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ט, יח): בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ. זוֹנָה, זוֹ אֵשֶׁת אִישׁ. וּבְאֵר צָרָה, שֶׁהִיא מוֹרִידָה לַנּוֹאֵף לַגֵּיהִנֹּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ה, ה): שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ. וּשְׁאוֹל נִקְרָא בּוֹר, דִּכְתִיב (תהלים ל, ד): ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר, מַהוּ שֶׁאָמַר צָרָה זֶה גֵּיהִנֹּם, שֶׁהִיא רְחָבָה מִלְּמַטָּה וּפִיהָ צַר מִלְמַעְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב לו, טז): וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי צָר רַחַב לֹא מוּצָק תַּחְתֶּיהָ. נָכְרִיָה, שֶׁהִיא נָכְרִיָה לְךָ, שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. אַף הִיא, שֶׁמְּבִיאָה אֶת הָאַף עַל הָאָדָם, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שמות כ, יג): לֹא תִנְאָף, לֹא תֶהֱנֶה הָאַף מִמֶּךָּ. דָּבָר אַחֵר, לֹא תִנְאָף, אַל תִּתֵּן אַף בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. כְּחֶתֶף תֶּאֱרֹב, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ לַמְּנָאֲפִים לְהִפָּרַע מֵהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלאכי ג, ה): וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים. וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף, שֶׁהִיא מְפַתָּה אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְעוֹשָׂה אוֹתָן בּוֹגְדִים וּמוֹסֶפֶת רְשָׁעִים בְּיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ט, יג יח): אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה, וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ וגו' לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם, מִי פֶּתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לוֹ, מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וגו' וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם וגו', הֱוֵי: וּבוֹגְדִים בְּאָדָם תּוֹסִף. לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, כְּנֶגֶד הַנּוֹאֵף אוֹמֵר: לְמִי אוֹי, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ה, כב): לַצְבּוֹת בֶּטֶן. לְמִי אֲבוֹי, זֶה אָב אוֹי, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ה, כב): וְלַנְפִּל יָרֵךְ, לְפִי שֶׁהַיָּרֵךְ הוּא עוֹשֶׂה הָעֲבֵרָה, לְכָךְ נִקְרָא אֲבוֹי, אָב אוֹי. לְמִי מִדְיָנִים, כָּל אֵלּוּ לְמִי, הָאוֹי וְהָאֲבוֹי לַנּוֹאֵף, הַמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, הֱוֵי: לְמִי מִדְיָנִים, לְפִי שֶׁהַמְּדָנִים שֶׁלּוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ו, יט): וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים, זֶה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ שֶׁהֵם אַחִים זֶה לָזֶה. (משלי כג, כט): לְמִי שִׂיחַ, וְעוֹד לְמִי הֵם בָּאוֹת הַקְּלָלוֹת שֶׁאָמַרְנוּ, הָאוֹי וְהָאֲבוֹי, הֱוֵי: לְמִי שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, זוֹ הַזּוֹנָה, שֶׁהָיְתָה נִפְצַעַת פִּצְעֵי אַהֲבָה חִנָּם בְּלִי שׁוּם פֶּצַע מִבַּעֲלָהּ שׂוֹחֶקֶת עִם אַחֵר. (משלי כג, כט): לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם, זוֹ הַזּוֹנָה שֶׁמַּשְׁקָת אֶת הַנּוֹאֵף יַיִן, כְּמָה דְתֵימָא (בראשית מט, יב): חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן. דָּבָר אַחֵר, לְמִי שִׂיחַ, זוֹ שְׁבוּעַת הָאָלָה, כְּמָה דִכְתִיב (במדבר ה, כא): וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה' וגו'. לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, עַל עֲסָקֶיהָ נִפְצַעַת חִנָּם, שֶׁהַכֹּהֵן פּוֹרֵעַ אֶת רֹאשָׁהּ וְאוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ, אִם נִקְרָעוּ, נִקְרָעוּ. אִם נִפְרָמוּ, נִפְרָמוּ. לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם, זוֹ שְׁתִיַּת הַמַּיִם, שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה, עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת. כָּל אֵלּוּ לְמִי, לַמְּאַחֲרִים עַל הַיָּיִן. מִכָּאן שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ. מִן דְּשָׁמַע הָן אִית לֵיהּ חֲמַר טָבָא רָדֵיף בַּתְרֵיהּ. אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, הִזְהִירָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל הַיַּיִן שֶׁלֹא יִשְׁתַּכֵּר אָדָם, לָמָּה כִּי יִתְאַדָּם, שֶׁאַחֲרִיתוֹ דַּם, שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלֶיהָ מִיתָה. דָּבָר אַחֵר, כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתְאַוֶּה לְדַם נִדָּה וּלְדַם זָבָה. כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ, בַּכִּיס כְּתִיב, עַל יְדֵי הַכּוֹס יִתֵּן עֵינוֹ בַּכִּיס, לָשׁוֹן נָקִי דִּבְרָה תּוֹרָה, לוֹמַר שֶׁיָּבוֹא עַל הָעֶרְוָה. יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף אִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ כְּשׁוֹשַׁנָּה אֲדֻמָּה רָאִיתִי וְאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ. אָמַר רַבִּי אַסֵּי אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא סוֹף שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וּמְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא. דָּבָר אַחֵר, יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים, סוֹף שֶׁהוּא מַתִּיר אֶת הָעֲבֵרוֹת וְעוֹשֶׂה אוֹתָן הֶפְקֵר כְּמִישׁוֹר, מֵסִיחַ עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק, מְנַבֵּל פִּיו דְּבָרִים רָעִים בְּשִׁכְרוּת וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, מָה הַנָּחָשׁ עַל יְדֵי שֶׁהֵסִית לְחַוָּה לִשְׁתּוֹת יַיִן נִתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג, יז): אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, כָּךְ נֹחַ עַל יְדֵי יַיִן נִתְקַלֵּל בְּנוֹ, שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, כד כה): וַיִּקֶּץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וגו' אָרוּר כְּנַעַן, זֶה הָיָה חָם שֶׁהָיָה בְּנוֹ שְׁלִישִׁי, וְהוּא נִקְרָא (בראשית ט, יח): אֲבִי כְנָעַן. וְכֵן הָיוּ מְאָרְרִים, וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ, מַה צִּפְעוֹן זֶה מַפְרִישׁ בֵּין מֵתִים לַחַיִּים, כָּךְ מַפְרִישׁ הַיַּיִן אֶת הָאָדָם מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי הַמָּוֶת, לְפִי שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לוֹ לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים פא, י): לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר. דָּבָר אַחֵר, שֶׁהוּא בָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, כְּמָה דְתֵימָא (משלי ה, כ): לָמָּה תִּשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה. דָּבָר אַחֵר, שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת הַמִּצְוֹת זָרוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (תהלים קיט, כא): גָּעַרְתָּ זֵדִים אֲרוּרִים הַשֹּׁגִים וגו', וְאֵין זֵדִים אֶלָּא הַטּוֹעִים בַּעֲבוּר הַיַּיִן, כְּמָה דְתֵימָא (משלי כא, כד): זֵד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ עוֹשֶׂה בְּעֶבְרַת זָדוֹן, זֶה שִׁכּוֹר שֶׁנִּקְרָא יָהִיר וְלֵץ, יָהִיר מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (חבקוק כ, ה): וְאַף כִּי הַיַּיִן בֹּגֵד גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה, לֵץ מִנַּיִן, דִּכְתִיב (משלי כ, א): לֵץ הַיַּיִן הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם. וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת, שֶׁהוּא הוֹפֵךְ פָּנָיו מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִן הַמִּצְוֹת, כְּמָה דְתֵימָא (דברים לב, כ): כִּי דוֹר תַּהְפֻּכוֹת וגו'. וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם, זֶה נֹחַ שֶׁשָּׁכַב בַּתֵּבָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּתוֹךְ מֵי הַמַּבּוּל, וְעַל שֶׁשָּׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר אֵרַע בּוֹ פְּסוּל שֶׁנִּסְתָּרֵס. וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל, זֶהוּ אָדָם הַקַּדְמוֹנִי שֶׁהוּא הָיָה רֹאשׁ לְכָל בְּנֵי אָדָם, שֶׁעַל יְדֵי הַיַּיִן נִקְנְסָה עָלָיו מִיתָה וְגָרַם לְהָבִיא חֶבְלֵי מָוֶת לָעוֹלָם. הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי, אוֹי לוֹ לַנּוֹאֵף שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד דַּעַת מִמַּה שֶּׁעָבְרוּ עָלָיו, הוּא רָאָה מָה אֵרַע לַסּוֹטָה עַל יְדֵי הַיַּיִן וְלֹא לָמַד דָּעַת, הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי, רָאָה בַּתּוֹרָה מָה אֵרַע לַנּוֹאֵף עַל יְדֵי הַיַּיִן וְלֹא יָדַע לְהָבִין, אֶלָּא אָמַר: מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְּשֶׁנוּ עוֹד, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פְּנַאי לְהִתְעַסֵּק בִּזְנוּת יִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ, הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִזְנוּת, וּלְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה פָּרָשַׁת נָזִיר אַחַר פָּרָשַׁת סוֹטָה, שֶׁלֹא יַעֲשֶׂה אָדָם כְּמַעֲשֵׂה נוֹאֵף וְנוֹאָפֶת שֶׁשָּׁתוּ יַיִן וְנִתְקַלְקְלוּ, אֶלָּא הַיָּרֵא מִן הַחֵטְא יַזִּיר אֶת עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא וגו'.