מדרש על משלי 27:20

ד אָמַר לְהוּ: בָּעִינָא לְמֵיזַל לִמְדִינַת אַפְרִיקִי, אָמְרוּ לֵיהּ: לָא מָצִית אָזַלְתְּ, דְּמַפְסְקֵי הָרֵי חֹשֶׁךְ. אָמַר לְהוּ: לָא סָגִי דְּלָא אַזְלִינָא, אַמְטוּ הָכִי מְשַׁיְלָנָא לְכוֹן, אֶלָא מַאי אַעָבִיד? אָמְרוּ לֵיהּ: אַיְתִּי חַמְרָא לוּבָא דְּפָרְשֵׁי בְּהַבְרָא, וְאַיְתִּי קְבוּרֵי דְּמַתְנִי, וְקָטַר בְּהַאי גִּיסָא, דְּכִי אַתִּית נָקַטְתְּ בְּגַוַּיְהוּ, וְאַתִּית [לְאַתְרָךְ]. עָבַד הָכִי וְאָזַל. מָטָא לְהַהוּא מְחוֹזָא, דְּכוּלֵיהּ נָשֵׁי, בָּעָא לְמֶעֱבָד קְרָבָא בַּהֲדַיְהוּ, אַמְרֵי לֵיהּ: אִי קָטַלְתְּ לָן, אַמְרֵי: נָשֵׁי קָטַל, אִי קָטִילְנָא לָךְ, אַמְרֵי: מַלְכָּא דְּקַטְלוּהָ נָשֵׁי. אָמַר לְהוּ: אַיְתּוּ לִי נַהֲמָא, אַתְּיָן לֵיהּ נַהֲמָא דְּדַהֲבָא אַפְּתוֹרָא דְּדַהֲבָא. אָמַר לְהוּ: מִי אַכְלֵי אִינְשֵׁי נַהֲמָא דְּדַהֲבָא? אָמְרוּ לֵיהּ: [אֶלָּא אֵי נַהֲמָא בָּעִית], לָא הֲוָה נַהֲמָא בְּאַתְרִיךְ, דְּשָׁקְלִית וְאַתִּית לְהָכָא? כִּי נָפַק [וְאַתִּי], כָּתַב אַבָּבָא דִּמְחוֹזָא: אֲנָא אַלֶכְּסַנְדְרוּס מוֹקְדוֹן, [הֲוִיתִי] שַׁטְיָא עַד דְּאַתִּיתִי לִמְדִינַת אַפְרִיקִי, דִּי נַשְׁיָא, וְיַלְפִי עֵצָה מִן נַשְׁיָא. כִּי שָׁקִיל וְאַתִּי, יָתִיב אַהַהוּא מַעְיָנָא, וְקָא אָכִיל נַהֲמָא. הֲווּ בְּיָדֵיהּ גִּלְדְּנֵי מְלוּחִים, בַּהֲדֵי דִּמְחַוְרֵי לְהוּ, נְפָל בְּהוּ (רוחא) [רֵיחָא]. אָמַר: שְׁמַע מִינָהּ, הַאי מַעְיָנָא מִגַּן־עֵדֶן קָא אַתִּי. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: שָׁקַל מֵהַהוּא מַיָּא, טָרָא בְּאַפֵּיהּ. אִיכָּא דְּאַמְרֵי: אִדַּלְיֵהּ כּוּלֵיהּ עַד דְּמָטָא לְפִתְחָא דְּגַן־עֵדֶן, רָמָא קָלָא: פִּתְחוּ לִי בָּבָא! אָמְרוּ לֵיהּ: (תהלים קיח) "זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ". אָמַר לְהוּ: אֲנָא מַלְכָּא אֲנָא, מִחְשַׁב חֲשִׁיבְנָא, הָבוּ לִי מִידִי, יְהָבוּ לֵיהּ גַּלְגַּלְתָּא חֲדָא, אָתָא תַּקְלֵיהּ לְכוּלֵיהּ כַּסְפָּא וְדַהֲבָא דִּילֵיהּ בַּהֲדֵיהּ, וְלָא הֲוָה תָּקִיל. אָמַר לְהוּ לְרַבָּנָן: מַאי הַאי? אָמְרוּ לֵיהּ: גַּלְגַּלְתָּא דְּעֵינָא דְּבִשְׂרָא־וּדְמָא דְּלָא שָׂבַע. אָמַר לְהוּ: מִמַּאי דְּהָכִי הוּא, דְּלָא שָׂבַע? אָמְרוּ לֵיהּ: שְׁקוֹל קְלִיל עַפְרָא, כַּסְיֵהּ, וּלְאַלְתַּר תָּקַל, דִּכְתִיב: (משלי כז) "שְׁאוֹל [וַאֲבַדּוֹן לֹא תִּשְׂבַּעְנָה"] וְגוֹ'.

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, כָּל הַמֵּתִים אֵינָן נִכְנָסִין אֶלָּא לַשְּׁאוֹל, וְהַשְּׁאוֹל אֵינוֹ מִתְמַלֵּא לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כז, כ): שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן לֹא תִשְׂבַּעְנָה וגו'. תֹּאמַר מִשֶּׁהֵם מֵתִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שׁוּב אֵינָם חַיִּים לְעוֹלָם הַבָּא, תַּלְמוּד לוֹמַר אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת, לַמָּקוֹם שֶׁהַמֵּתִים מִתְכַּנְּסִין לָעוֹלָם הַבָּא, שָׁם הֵם שָׁבִים וַעֲתִידִים לוֹמַר שִׁירָה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, מַאי טַעְמָא (ישעיה כד, טז): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ. וְאוֹמֵר (ישעיה כו, יט): יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן.

דָּבָר אַחֵר, כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, כָּל יִשְׂרָאֵל אֵינָם מִתְכַּנְסִין אֶלָּא לִירוּשָׁלַיִם וְעוֹלִים בְּפַעֲמֵי רְגָלִים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, וִירוּשָׁלַיִם אֵינָה מִתְמַלֵּאת לְעוֹלָם, דִּתְנֵינַן עוֹמְדִין צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חוֹבָה בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר אַרְבַּע אַמּוֹת רֶוַח בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאַמָּה מִכָּל צַד כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וְיִטְעֶה. אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים, לְמָקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְכַּנְּסִין בָּעוֹלָם הַזֶּה, שָׁם הֵם מִתְכַּנְּסִין לָעוֹלָם הַבָּא לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם.