מדרש על משלי 7:27

י״ח) עשרה דברים קשים נבראו בעולם ואחד גובר על חבירו: הר קשה ברזל מחתכו, ברזל קשה אש מפעפעו, אש קשה מים מכבין אותו, מים קשים עבים סובלים אותם, עבים קשים רוח מפזרתן, רוח קשה גוף סובלו, גוף קשה פחד שוברו, פחד קשה יין מפיגו, יין קשה שינה משכחתו, ומיתה קשה משינה, וצדקה תציל ממות. ד״א ואשה רעה קשה מכולן דכתיב ומוצא אני מר ממות את האשה (עי׳ ב״ב י׳.). אשה רעה נמשלה לדלף שנאמר דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר, וְאֵשֶׁת [מדונים[ מִדְיָנִים נִשְׁתָּוָה (משלי י״ט), ונמשלה כנחש שנאמר ובא הבית וסמך ידו אל הקיר ונשכו הנחש (עמוס ה׳:י״ט). בא וראה כמה קשה אשה רעה ממלאך המות, מה״מ ממית ואח"כ בא האדם לעוה״ב אבל האשה כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים (משלי כ׳). נחש נושך וע״י נחש מתרפא שנאמר אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי (במדבר כ״א:ט׳), אבל אשה רעה דרכי שאול ביתה יורדות אל חדרי מות (משלי ז׳:כ״ז), לפיכך הזהיר שלמה המלך ע״ה הרחק מעליה דרכיך, וכן כתב בן סירא: אשה רעה מתנה רעה בחיק רשע תנתן. אמר רב אבהו אשה רעה צרעת לבעלה מאי תקנתיה יגרשנה ויתרפא מצרעתו. י״ט) עשרה דברים נאמרו בלב: הלב רואה, הלב שומע, הלב יודע, הלב מדבר, הלב הולך, הלב נופל, הלב צועק, הלב עומד, הלב שמח, הלב מתנחם. הלב רואה שנאמר ולבי ראה הרבה (קהלת א׳:ט״ז), הלב שומע שנאמר ונתת לעבדך לב שומע (מלכים א ג׳:ט׳), הלב יודע שנאמר לב יודע מרת נפשו (משלי י״ד:י׳), הלב מדבר שנאמר דברתי אני אל לבי (קהלת א׳:ט״ז), הלב מתהלך שנאמר לא לבי הלך (מלכים ב ה׳:כ״ו), הלב נופל שנאמר אל יפול לב אדם (שמואל א י״ז:ל״ב), הלב צועק שנאמר צעק לבם אל ה׳ (איכה ב׳:י״ח), הלב עומד שנאמר היעמוד לבך (יחזקאל כ״ב:י״ד), הלב שמח שנאמר שמח לבי (תהילים ט״ז:ט׳), הלב מתנחם שנאמר דברו על לב ירושלם וקראו אליה וגו׳ (ישעיהו מ׳:ב׳).