מדרש על משלי 8:24

פִּילוֹסוֹפִי אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲמַר לֵיהּ צַיָּר גָּדוֹל הוּא אֱלֹהֵיכֶם, אֶלָּא שֶׁמָּצָא סַמְּמָנִים טוֹבִים שֶׁסִּיְּעוּ אוֹתוֹ, תֹּהוּ, וָבֹהוּ, וְחשֶׁךְ, וְרוּחַ, וּמַיִם, וּתְהוֹמוֹת. אֲמַר לֵיהּ תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַּבְרָא, כּוּלְּהוֹן כְּתִיב בָּהֶן בְּרִיאָה, תֹּהוּ וָבֹהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מה, ז): עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע. חשֶׁךְ (ישעיה מה, ז): יוֹצֵר אוֹר וגו', מַיִם (תהלים קמח, ד): הַלְּלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם, לָמָּה, שֶׁצִּוָּה וְנִבְרָאוּ. רוּחַ (עמוס ד, יג): כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ. תְּהוֹמוֹת (משלי ח, כד): בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי.

הללו את ה' מן הארץ וגו'. אמר ישעיהו (ישעיה מג ז) כל הנקרא בשמי וגו'. לא ברא הקב"ה את האדם אלא לכבודו. וכן הוא אומר (משלי טז ד) כל פעל ה' למענהו וגו'. בראן להיות מקלסין וקלסוהו. שנאמר (תהלים יט ב) השמים מספרים וגו'. וכשם שהשמים וכל אשר בהם מקלסין אותו כך הארץ וכל אשר בה מקלסין אותו. שנאמר הללו את ה' מן הארץ. הכל מקלסין את המלך. ומי המקלס אותו בתחלה בני פלטרין ואחר כך בני המדינה. לכך נאמר הללו את ה' מן השמים וגו'. לאחר שקלסוהו בשמים. ומי מקלס תחלה מי שהוא גדול מחברו. ומי הם הגדולים אלו התנינים. שנאמר (בראשית א כא) ויברא אלקים את התנינים הגדולים. לפיכך הם מקלסין תחלה. שנאמר תנינים וכל תהומות. וכמה תהומות הן לא נתפרשו. וכן הוא אומר (משלי ח כד) באין תהומות חוללתי. וכתיב (שמות טו ה) תהומות יכסימו. ועד עכשיו אין אדם יודע כמה הם. עד שאמרו בני קרח (תהלים מב ח) תהום אל תהום וגו'. לכך נאמר תנינים וכל תהומות. כולם יהללו את שם ה':