מדרש על עזרא 7:2

הוּא, חֲמִשָּׁה לְרָעָה וַחֲמִשָּׁה לְטוֹבָה. חֲמִשָּׁה לְרָעָה (בראשית י, ט): הוּא הָיָה גִּבֹּר צַיִד, (בראשית לו, מג): הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם, (במדבר כו, ט): הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם, (דברי הימים ב כח, כב): הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז, הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. חֲמִשָּׁה לְטוֹבָה (דברי הימים א א, כז): אַבְרָם, הוּא אַבְרָהָם, (שמות ו, כח): הוּא משֶׁה וְאַהֲרֹן, הוּא אַהֲרֹן וּמשֶׁה, (שמואל א יז, יד): וְדָוִד הוּא הַקָּטָן, (דברי הימים ב לב, ל): הוּא יְחִזְקִיָּהוּ, (עזרא ז, ו): הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבָּנָן דְּתַמָּן אִית לָן חַד דְּטַב מִכּוּלְּהוֹן, (תהלים קה, ז): הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו, שֶׁמִּדַּת רַחֲמָיו לְעוֹלָם.

רבי יהודה נשיאה רמא דשורא ארבנן אמר ליה רשב״ל רבנן לא צריכי נטירותא דכתיב (תהלים קלט יח) אספרם מחול ירבון אספרם למאן אילימא לצדיקים דנפישי מחלא השתא בכולהו ישראל כתיב בהו (בראשית כב יז) כחול אשר על שפת הים צדיקים דאית בהו נפישי מחלא אלא אלו מעשיהם של צדיקים שאספרם מחול ירבון וק״ו ומה חול שמועט מגין על הים מעשיהם של צדיקים שהם מרובים עאכ״ו. כי אתא לקמיה דרבי יוחנן א״ל אמאי לא תימא ליה מהאי קרא (שיר ח י) אני חומה ושדי כמגדלות אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות (דף ח) אלו תלמידי חכמים והוא סבר לה כדדרש רבא אני חומה זו כנסת ישראל ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות רב הונא בריה דרב חסדא שדא כרגא ארבנן אמר ליה רב נחמן בר יצחק עברת אדאורייתא אדנביאים אדכתובים. אדאורייתא דכתיב (דברים לג ג) אף חובב עמים כל קדושיו בידך אמר משה לפני הקב״ה רבש״ע אפילו בשעה שאתה מחבב העכו״ם יהיו כל קדושיו בידך. והם תכו לרגלך תני רב יוסף אלו ת״ח שמכתתין את רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה ישא מדברותיך לישא וליתן בדבריו של מקום. אדנביאים דכתיב (הושע ח י) גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים אמר רבא פסוק זה בלשון ארמית נאמר אם כלם יתנו בגוים עתה אקבצם ואם מעט מהם ויחלו ממשא מלך ושרים אדכתובים דכתיב (עזרא ז כז) מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם ואמר רב יהודה מנדה זה מנת המלך בלו זה כסף גולגלתא והלך זה ארנונא:

רבי יהודה נשיאה רמא דשורא ארבנן אמר ליה רשב״ל רבנן לא צריכי נטירותא דכתיב (תהלים קלט יח) אספרם מחול ירבון אספרם למאן אילימא לצדיקים דנפישי מחלא השתא בכולהו ישראל כתיב בהו (בראשית כב יז) כחול אשר על שפת הים צדיקים דאית בהו נפישי מחלא אלא אלו מעשיהם של צדיקים שאספרם מחול ירבון וק״ו ומה חול שמועט מגין על הים מעשיהם של צדיקים שהם מרובים עאכ״ו. כי אתא לקמיה דרבי יוחנן א״ל אמאי לא תימא ליה מהאי קרא (שיר ח י) אני חומה ושדי כמגדלות אני חומה זו תורה ושדי כמגדלות (דף ח) אלו תלמידי חכמים והוא סבר לה כדדרש רבא אני חומה זו כנסת ישראל ושדי כמגדלות אלו בתי כנסיות רב הונא בריה דרב חסדא שדא כרגא ארבנן אמר ליה רב נחמן בר יצחק עברת אדאורייתא אדנביאים אדכתובים. אדאורייתא דכתיב (דברים לג ג) אף חובב עמים כל קדושיו בידך אמר משה לפני הקב״ה רבש״ע אפילו בשעה שאתה מחבב העכו״ם יהיו כל קדושיו בידך. והם תכו לרגלך תני רב יוסף אלו ת״ח שמכתתין את רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה ישא מדברותיך לישא וליתן בדבריו של מקום. אדנביאים דכתיב (הושע ח י) גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים אמר רבא פסוק זה בלשון ארמית נאמר אם כלם יתנו בגוים עתה אקבצם ואם מעט מהם ויחלו ממשא מלך ושרים אדכתובים דכתיב (עזרא ז כז) מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם ואמר רב יהודה מנדה זה מנת המלך בלו זה כסף גולגלתא והלך זה ארנונא: