מדרש על קהלת 1:5

ד"א ויהיו חיי שרה. למה נסמכה פרשה זו למעלה שנאמר הנה ילדה מלכה, זה שאמר החכם וזרח השמש ובא השמש (קהלת א ה), שזרחה שמשה של רבקה קודם מיתת שרה אמנו:

פרק ראש חדש ושני לו שניהם בראשו או בזנבו, ט״ו וט״ז אחד בראשו ואחד בזנבו. יום המולד לחמה לילו חצי חדש ללבנה, וצריך לידע התלי באיזה מזל ומתי חמה נכנס, ולבנה בכמה נולדה באיזה יום מן התקופה נולדה ובאיזה יום בשבת, ולמולד חשוב לכל יום שעה אחת היותר לפי חשבון, כי השעה והחלק הן הן הלקות לחמה. ביום התקופה וללבנה וחצי חדש, והן הן הקרובים לתלי או בראשו או בזנבו והמתחיל מתחיל ומסיים. וכמה הם קרובים ב״י א״ך חיל לחמה ב״י א״ך ללבנה, וכמה מתחיל או מסיים התלי באותו מזל כ׳ ל"ג סד"ל רה"ט לחמה א"ם לה"ט ללבנה. וכמה שיעור הלקות מתחיל או מסיים, שתות משתות שליש משליש, שלישיים מפליג במזל וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרָיִם וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ (עמוס ח' ט'). נקראו שניהם למקום אחד כשני משיחי החבל נפתרין ונפתלין בחבל עד שהחמה מהלך כ״ט ועשרין לבנה הולך ובא שנים עשר תשעה ועשרים ועשרין. נפתר בצאתו ונפתל בכניסתו, נפתר מלא ובא, נפתל חסר והולך, נפתר מאה ושמונים ונפתל מאה ושמונים, סוף פתירה שלם, סוף פתילה נשלם. וכן עם התלי, זה בראשו וזה בזנבו כחוט השני, ויכרת ה׳ מישראל ראש וזנב שניהם בראשו או בזנבו כחוט המשולש, אהה כי קרא ה׳ לשלשת המלכים האלה. נפתרים ונפתלים בקושי כסאו ויתחזקו. נכנסים כאחד החוור קדל, ונכנסה חמה ולבנה בחיל א׳ וְחָפְרָה הַלְּבָנָה (ישעיה כ"ד כ"ג) וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם (ישעיה ל' כ"ו), מרחיק שבעה חיל מלפניו או מלאחריו נראה מציץ על המצנפת. חמשה עשר מכאן או ט״ז מכאן כרביד על צואר שלשים מפה ומפה, שתות מִן הַשְּׁלֹשִׁים [הכי] נִכְבָּד (ע' ש"ב כ"ג כ"ג). מחמשה כצורה על גבי טבלא, ששים שליש וְאֶל הַשְּׁלֹשָׁה לֹא בָא (שם), שבעים וחמשה וְלוֹ שֵׁם בִּשְׁלֹשָׁה (ש"ב כ"ג כ"ב), תשעים חצי מאה וחמשה, מִן הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד (ש"ב כ"ג י"ט). ק״ך שלשים קל״ה מִן הַשְּׁלוֹשָׁה בַשְּׁנַיִם [הכי] נִכְבָּד (דהי"א י"א כ"א). מאה ושלשה לאורו הלך חשך עד עלות השחר מאה ושמונים, וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה (ישעיה ל' כ"ו), וּבוֹשָׁה הַחַמָּה (ישעיהו כ"ד כ"ג), שמש מבדיל בין היום ובין הלילה, הירח מודיע מועדים וכוכבים אותות, ומושלים ביום ובלילה, מזלות ימים ותקופות ושנים, וחוזרים זורחים ונאספים בין ביום ובין בלילה, והתלי מצאו בגלגל כתורן בראש החבל, וחוזר ומתגלגל בין ביום ובין בלילה, מוליך ומביא מעלה ומוריד משובב ומוציא מזריח ומעריב, הולך אל דרום ביום וסובב את צפון בלילה בתקופת תמוז, וחילופיהן בתקופת טבת, סובב הולך הרוח ביום ועל סביבותיו שב הרוח בלילה בתקופת ניסן, וחילופיהן בתקופת תשרי. חמה מדלג בראש הסרטן בתקופת תמוז, והגלגל מקרן מזרחית צפונית לקרן מערבית דרומית, ששה בראש הקובה מגדי לסרטן, וששה בקרקע הקיבה מסרטן לגדי וחוזר הגלגל מזרחו נוטה לדרום, מערבו נוטה לצפון. נשתרבב הגדי נראה הסרטן, זרחה השמש נתגלגל מזל אחד ועלה מזל אחד, שקע מזל אחד נתגלגלו ששה מזרחו לקרן מזרחית דרומית, מערבו לקרן מערבית צפונית, שבראש הקובה ירדו לקרקע הקובה. שבקרקע הקובה ירדו לראש הקובה, חזר הגלגל עלה לצפון מערבו, הפך לדרום עלה גדי חיל אחד ושקע הסרטן חיל אחד. וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, נתגלגלו ששה על ששה ושקעו ששה, וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם (קהלת א' ה').

א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן אין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו שנא׳ (קהלת א ה) וזרח השמש עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי. וא״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור שנאמר (שמואל א׳ ב ט) כי לה׳ מצוקי ארץ וישת עליהם תבל. וא״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן אפי׳ בשביל צדיק אחד עולם מתקיים שנאמר (משלי י כה) וצדיק יסוד עולם. ר׳ חייא בר אבא דידיה אמר מהכא (ש״א ב ט) רגלי חסידיו ישמור חסידיו תרתי משמע אמר ר״נ בר יצחק חסידו כתיב. וא״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן כיון שיצאו רוב שנותיו של אדם ולא חטא שוב אינו חוטא שנאמר רגלי חסידיו ישמור. דבי רבי שילא אמרי כיון שבא לאדם דבר עבירה לידו פעם ראשונה ושניה ולא חטא שוב אינו חוטא שנאמר רגלי חסידיו ישמור: