מדרש על קהלת 10:8

וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה וְגוֹ'. כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְעַסֵּק בְּשִׁבְחָן שֶׁל צַדִּיקִים לְפַרְסְמָן בָּעוֹלָם, כָּךְ מִתְעַסֵּק בִּגְנוּת הָרְשָׁעִים לְפַרְסְמָן בָּעוֹלָם. פִּרְסֵם פִּנְחָס לְשֶׁבַח, וּפִרְסֵם זִמְרִי לִגְנַאי. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב (משלי י, ז). זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵּית אָב. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת הָיוּ לְזִמְרִי, וְאֵלּוּ הֵן, זִמְרִי בֶּן סָלוּא, וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית, וּשְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי. זִמְרִי, עַל שֶׁנַּעֲשָׂה עַל אוֹתָהּ הַמִּדְיָנִית כְּבֵיצָה מוּזֶרֶת. בֶּן סָלוּא, שֶׁהִסְלִיא עָוֹן מִשְׁפַּחְתוֹ. שָׁאוּל, עַל שֶׁהִשְׁאִיל עַצְמוֹ לַעֲבֵרָה. בֶּן הַכְּנַעֲנִית, שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה כְּנַעַן. וּמַה שְּׁמוֹ. שְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי שְׁמוֹ. זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵּית אָב שֶׁכָּל הַפּוֹגֵם אֶת עַצְמוֹ פּוֹגֵם אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ עִמּוֹ. זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵּית אָב. הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו, פּוֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ (קהלת י, ח). אָבִיו קִנֵּא עַל הַזְּנוּת תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְּחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב וְגוֹ' (בראשית לד, כה), וְזֶה פּוֹרֵץ גָּדֵר שֶׁגָּדַר אָבִיו. וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה וְגוֹ'. לְהוֹדִיעֲךָ שִׂנְאָתָן שֶׁל מִדְיָנִים עַד הֵיכָן הָיְתָה, שֶׁבַּת מֶלֶךְ הִפְקִירוּ לְקָלוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ וְגוֹ' וְאֶת צוּר (במדבר לא, ח). צוּר גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם וְהָיָה מֶלֶךְ וְהִפְקִיר בִּתּוֹ, מִי לֹא הָיָה מַפְקִיר. וּלְפִי שֶׁבִּזָּה אֶת עַצְמוֹ וְהִפְקִיר בִּתּוֹ בְּקָלוֹן, גְּרָעוֹ הַכָּתוּב וּכְתָבוֹ שְׁלִישִׁי. אֲבָל הוּא מֶלֶךְ שֶׁבְּכֻלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב וְגוֹ'.

(דף כז ע״ב) כתיב (מלכים ב ז׳:ד׳) אם אמרנו נבוא העיר ורעב בעיר ומתנו שם וגו׳ והא איכא חיי שעה אלא לחיי שעה לא חיישינן מיתיבי לא ישא ויתן אדם עם המינין ואין מתרפאין מהן אפילו לחיי שעה ומעשה בבן דמא בן אחותו של ר׳ ישמעאל שהכישו נחש ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו ולא הניחו ר׳ ישמעאל אמר ישמעאל אחי הנח לי ואתרפא ממנו ואני אביא לך מקרא מן התורה שהוא מותר ולא הספיק לגמור הדבר עד שיצאת נשמתו ומת קרי עליה רבי ישמעאל אשריך בן דמא שגופך טהור ונשמתך יצאה בטהרה ולא עברת על דברי חבריך שהיו אומרים (קהלת י ח) ופורץ גדר ישכנו נחש שאני מינות דמשכא דאתי למימשך בתרייהו אמר מר ולא עברת על דברי חבריך שהיו אומרים ופורץ גדר ישכנו נחש איהו נמי הויא טרקיה חויא דרבנן קאמר דלית ליה אסותא מאי הוה ליה למימר ליה כדאמר רב נחמן בר יצחק (ויקרא יח ה) וחי בהם ולא שימות בהם ורבי ישמעאל ה״מ בצנעא אבל בפרהסיא לא דתניא היה ר׳ ישמעאל אומר מנין שאם אומרים לו לאדם עבוד ע״ז ואל תהרג שיעבוד ואל יהרג שנאמר וחי בהם ולא שימות בהם יכול אפילו בפרהסיא ת״ל (שם כב לב) ולא תחללו את שם קדשי וגו׳:

נה כְּתִיב: (מ"ב ז) "אִם אָמַרְנוּ נָבוֹא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר וָמַתְנוּ שָׁם" וְגוֹ', וְהָא אִיכָּא חַיֵּי שָׁעָה? אֶלָּא [לָאו] לְחַיֵּי שָׁעָה לֹא חַיְשִׁינָן. מֵיתִיבִי: לֹא יִשָּׂא וְיִתֵּן אָדָם עִם הַמִּינִין, וְאֵין מִתְרַפְּאִין מֵהֶן אֲפִלּוּ לְחַיֵּי שָׁעָה. וּמַעֲשֶׂה בְּבֶן דָּמָה בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהִכִּישׁוֹנָחָשׁ, וּבָא יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סְכַנְיָא לְרַפְּאוֹתוֹ, וְלֹא הִנִּיחוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לוֹ: יִשְׁמָעֵאל אָחִי הַנַּח לִי וְאֶתְרַפָּא מִמֶּנּוּ, וַאֲנִי אָבִיא לְךָ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מֻתָּר, וְלֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר הַדָּבָר, עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ וּמֵת. קַארִי עֲלֵיהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אַשְׁרֶיךָ בֶּן דָּמָה שֶׁגּוּפְךָ טָהוֹר וְנִשְׁמָתְךָ יָצְאָה בְּטָהֳרָה, וְלֹא עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי חֲבֵרֶיךָ שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: (קהלת י) "וּפֹרֵץ גָּדֶר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ". שַׁאנִי מִינוּת [דְּמַשְׁכָא], דְּאַתִּי (למיסרך) [לְמִימְשַׁךְ] בַּתְרַיְהוּ. אָמַר מַר: וְלֹא עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי חֲבֵרֶיךָ שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: "וּפֹרֵץ גָּדֶר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ". אִיהוּ נַמִּי חִוְיָא טַרְקֵיהּ? חִוְיָא דְּרַבָּנָן קָאָמַר לֵיהּ, דְּלֵית לֵיהּ אֲסוּתָא. מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר לֵיהּ? (כדאמר רב נחמן בר יצחק:) (ויקרא יח) "וָחַי בָּהֶם" וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? הַנֵּי מִילֵי בְּצִינְעָא, אֲבָל בְּפַרְהֶסְיָא לָא. דְּתַנְיָא: הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאִם (אומר) [אוֹמְרִים לוֹ] לְאָדָם, עֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְאַל תֵּהָרֵג, שֶׁיַּעֲבֹד וְאַל יֵהָרֵג? שֶׁנֶּאֱמַר: "וָחַי בָּהֶם" וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. יָכוֹל אֲפִלּוּ בְּפַרְהֶסְיָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: (שם כב) "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" וְגוֹ'.