מדרש על קהלת 2:12

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ב, יב): וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, הַפָּסוּק הַזֶּה נֶאֱמַר עַל שְׁלֹמֹה וְעַל משֶׁה, עַל שְׁלֹמֹה כֵּיצַד, כְּשֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל נָתַן בָּהּ מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְנָתַן לַמֶּלֶךְ מִקְצַת מִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז, טז): לֹא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים וְכֶסֶף וְזָהָב וגו' וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ, עָמַד שְׁלֹמֹה וְהֶחְכִּים עַל גְּזֵרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לָמָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁלֹא יָסוּר לְבָבוֹ אֲנִי אַרְבֶּה וְלִבִּי לֹא יָסוּר. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלְתָה יו"ד שֶׁבְּיַרְבֶּה וְנִשְׁתַּטְחָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרָה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים לֹא כָךְ אָמַרְתָּ אֵין אוֹת בְּטֵלָה מִן הַתּוֹרָה לְעוֹלָם, הֲרֵי שְׁלֹמֹה עוֹמֵד וּמְבַטֵּל אוֹתִי, וְשֶׁמָּא הַיּוֹם יְבַטֵּל אַחַת וּלְמָחָר אַחֶרֶת עַד שֶׁתִּתְבַּטֵּל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֹמֹה וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בּוֹ יִהְיוּ בְּטֵלִין וְקוֹצָה מִמֵּךְ אֵינִי מְבַטֵּל. וּמִנַּיִן שֶׁבִּטֵּל אוֹתָה מִן הַתּוֹרָה וְחָזַר לַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, טו): שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ. וְהֵיכָן חָזַר (במדבר יג, טז): וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ. וּשְׁלֹמֹה שֶׁהִרְהֵר לְבַטֵּל אוֹת מִן הַתּוֹרָה מַה כְּתִיב בּוֹ (משלי ל, א): דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה, שֶׁאִגֵר דִּבְרֵי תוֹרָה וֶהֱקִיאָן. (משלי ל, א): נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל, דָּבָר זֶה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, לֹא אָמַר לוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל: לֹא יָסוּר לְבָבוֹ. (משלי ל, א): לְאִיתִיאֵל, שֶׁאָמַר אִתִּי אֵל, וְאֻכָל, מַה כְּתִיב בֵּיהּ (מלכים א יא, ד): וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי נוֹחַ לוֹ לִשְׁלֹמֹה שֶׁיְהֵא גוֹרֵף בִּיבִין שֶׁלֹא נִכְתַּב עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה, וּלְכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה עַל עַצְמוֹ (קהלת ב, יב): וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה וְדַעַת הוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת, אָמַר שְׁלֹמֹה מַה שֶּׁהָיִיתִי מַחְכִּים עַל דִּבְרֵי תוֹרָה וְהָיִיתִי מַרְאֶה לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ דַּעַת הַתּוֹרָה, וְאוֹתוֹ הַבִּינָה וְאוֹתוֹ הַדַּעַת, שֶׁל הוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת הָיוּ. לָמָּה, כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, מִי הוּא שֶׁיִּהְיֶה רַשַּׁאי לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו וּגְזֵרוֹתָיו שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם חֲצוּבִים מִלְּפָנָיו, שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיּוֹצֵא מִלְּפָנָיו טֶרֶם הוּא נִמְלַךְ בַּפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וּמוֹדִיעַ לָהֶם הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ וְיָעִידוּ כֻּלָּן כִּי דִּינוֹ דִּין אֱמֶת וּגְזֵרוֹתָיו אֱמֶת וְכָל דְּבָרָיו בְּהַשְׂכֵּל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ל, ה): כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה, וְאוֹמֵר (דניאל ד, יד): בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא, שֶׁלְּפִי שֶׁהִרְהַרְתִּי אַחַר מַעֲשָׂיו נִכְשַׁלְתִּי, כֵּיצַד נֶאֱמַר עַל משֶׁה לְפִי שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה שֶׁלֹא יַנִּיחַ אוֹתָם פַּרְעֹה לֵילֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, יט): וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ, וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ, וּמשֶׁה לֹא שָׁמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶלָּא בָּא לְהִתְחַכֵּם עַל גְּזֵרָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהִתְחִיל אוֹמֵר: ה' לָמָּה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה, הִתְחִיל לָדוּן לְפָנָיו [כמו שכתוב למעלה]. וְעַל זֶה נֶאֱמַר שֶׁאוֹתָהּ חָכְמָה וָדַעַת שֶׁל משֶׁה שֶׁל הוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת הָיוּ. כִּי מֶה הָאָדָם שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, וְכִי מָה הָיָה לוֹ לְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, מַה שֶּׁכְּבָר גִּלָּה לוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ בַּעֲבוּר לַעֲשׂוֹת לוֹ דִּין תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱבִידָם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, וְעַל דָּבָר זֶה בִּקְּשָׁה מִדַּת הַדִּין לִפְגֹּעַ בְּמשֶׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה, וּלְפִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבִּשְׁבִיל צַעַר יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר כֵּן חָזַר וְנָהַג עִמּוֹ בְּמִדַּת רַחֲמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'.

ופניתי אני לראות חכמה. חכמה יתירה. והוללות וסכלות. הוללות זה המינות וסכלות זו הטפשות להבחין ביניהם. כי מה האדם כשיבא אחרי המלך. אחרי מעשיו של מלך מלכי המלכים. את אשר כבר עשוהו כלומ' מי יוכל לומר אם היה כן וכן היה נאה. אמ"ר שמעון בן יוחאי מלך בשר ודם שבנה פלטרין ובני אדם נכנסין לתוכה יכולין הם לומר אם היתה התיקרה גבוהה ביותר זו נמוכה היתה נאה אלו היה העמודים גבוהים יותר כמה היתה נאה אבל על מעשיו של הקב"ה מי יוכל לומר כן היה נאה וכן היה נאה כלומ' יוכל אדם לומ' אם היו לו שלשה עינים כמה היה נאה וכן או להחליף מתוקן נבראו. את אשר כבר עשוהו, כמו נעשה אדם והוא על דרך גדולה ושלטנות שהרי כתיב הוא עשך ויכוננך. ס"א כי מה האדם. כי מה יש לו לאדם לעשות אלא שיבא אחרי המלך אחרי מלכות התורה כדכתיב בעצתך תנחני ואחר כרבוד תקחני. את אשר כבר עשוהו. הצדיקים הראשונים הלכו אחרי עצת התורה והצליחו.

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם (בראשית ב, ד), כְּתִיב (איוב כו, יד): הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וגו', אָמַר רַב הוּנָא כָּל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה קְצוֹת דְּרָכָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן, הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרֹתָו מִי יִתְבּוֹנָן, אָמַר רַב הוּנָא הָרַעַם הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא כְּתִיקוּנוֹ אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד עָלָיו, נִתְבּוֹנֵן אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא יִתְבּוֹנָן, הַפִּקְחִים יוֹדְעִים רִמּוּזוֹ וְהֶגְיוֹנוֹ. אָמַר רַב הוּנָא אִם עַל סִדְּרוֹ שֶׁל רַעַם אֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, עַל סֵדֶר שֶׁל עוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אֶתְמְהָא. וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם יָכוֹל אֲנִי לַעֲמֹד עַל סִדְּרוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱמָר לוֹ אַחֲרֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, אַחֲרֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, אֶתְמְהָא. אָמַר רַב נַחְמָן מָשָׁל לַחֲרִישַׁת קָנִים, שֶׁלֹא הָיָה יָכוֹל אָדָם לְהִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְתוֹכָהּ הָיָה תּוֹעֶה. מֶה עָשָׂה פִּקֵּחַ אֶחָד, כָּסַח וְנִכְנַס, כָּסַח וְנִכְנַס. נִכְנַס דֶּרֶךְ הַכָּסוּחַ וְיָצָא דֶּרֶךְ הַכָּסוּחַ. הִתְחִילוּ הַכֹּל מִתְכַּנְּסִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ כָּסוּחַ. רַב נַחְמָן אָמַר חוֹרֵי, מָשָׁל לְפָלָטִין גְּדוֹלָה שֶׁהָיוּ לוֹ פְּתָחִין הַרְבֵּה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהָיָה נִכְנַס לְתוֹכָהּ הָיָה תּוֹעֶה. מֶה עָשָׂה פִּקֵּחַ אֶחָד, נָטַל פְּקַעַת שֶׁל גֶּמִי וּקְשָׁרָהּ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח וְנִכְנָס דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת וְיָצָא דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת, הִתְחִילוּ הַכֹּל נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ הַפְּקַעַת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁבָּנָה פָּלָטִין וְהַבְּרִיּוֹת נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ וְאוֹמְרִים אִלּוּ הָיָה הָעַמּוּדִים גְּבוֹהִין הָיְתָה נָאָה. אִלּוּ הָיוּ הַכְּתָלִים גְּבוֹהִין הָיְתָה נָאָה. אִלּוּ הָיְתָה תִּקְרָה גְּבוֹהָה הָיְתָה נָאָה. שֶׁמָּא יָבוֹא אָדָם וְיֹאמַר אִלּוּ הָיוּ לִי שָׁלשׁ עֵינַיִם, אִלּוּ הָיוּ לִי שָׁלשׁ רַגְלַיִם הָיָה יָפֶה לִי, אֶתְמְהָא. אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשָׂהוּ, לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא (קהלת ב, יב): אֵת אֲשֶׁר כְּבָר עָשׂוּהוּ, כִּבְיָכוֹל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵית דִּינוֹ נִמְנִין עַל כָּל אֵבָר וְאֵבָר מִשֶּׁלְּךָ וּמַעֲמִידְךָ עַל מְכוֹנְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ו): הַלְה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ, אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָיְתָא, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, וְאִם נָתַן בִּיבָהּ עַל פִּתְחָהּ אֵינוֹ נָאֶה, מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא הָאָדָם הַזֶּה וְנָתַן בִּיבוֹ עַל פִּתְחוֹ, וְהוּא נָאֶה, וְהוּא שִׁבְחוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מֶרְיוֹן, כְּתִיב (בראשית ב, ז): וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יָצָר, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָמוֹ וְאוֹמֵר רְאוּ בְּרִיָּה שֶׁבָּרָאתִי וְצוּרָה שֶׁצָּרְתִּי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר מֶרְיוֹן, כְּתִיב (בראשית ב, ד): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, בּוֹרְאָן מְשַׁבְּחָן, וּמִי מְגַנָּן. בּוֹרְאָן מְקַלְּסָן, וּמִי נוֹתֵן בָּהֶם דֹּפִי. אֶלָּא נָאִין הֵן וּמְשֻׁבָּחִין הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם.