מדרש על קהלת 2:23

דבר אחר ויהי בחצי הלילה זש"ה כי יש אדם שעמלו בחכמה [ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו וגו' (קהלת ב' כ"א) כי יש אדם שעמלו בחכמה] זה הקב"ה ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג' י"ט), ובדעת בדעתו תהומות נבקעו (משלי ג' כ'), ובכשרון א"ר ברכיה בשם ר' יהודה בן פזי בדבר ה' שמים נעשו (תהלים ל"ג ו') אמר [הקב"ה שמים] (והעולם בשביל ישראל) נעשו, וכבר נעשו, [והעולם בשביל ישראל] והרי הם מסורים למצרים, ולארם שלא עמל בו [יתננו חלקו] ומי הוא מצרים שנ' מצרים אדם ולא אל (ישעיה ל"א ג'), כי כל ימיו מכאובים (קהלת ב' כ"ג) שהיו משעבדים בהם כל ימיהם, וכעס [ענינו] (קהלת ב') שהיו מכעיסים [אותם] רבה היה מיתתם להם בחייהם, א"ר שמעון בן יוחי היו נותנים עבודת האיש לאשה ועבודת האשה לאיש, מהו גם בלילה [לא שכב לבו] (קהלת ב') שאפילו בלילה היו משעבדים בהם, [גם זה הבל הוא] (קהלת ב') אומרים תכוון לפני ע"ז, אמר הקב"ה אף בלילה אתם משעבדים בהם בבני חייכם (אני) [איני] פורע מכם אלא בלילה ויהי בחצי הלילה.

כי כל ימיו מכאובים. בדאגות ובמורא ופחד בדרכיו. וכעס עניינו. אלו מריבות וצוקות הנפש. גם בלילה לא שכב לבו. מן הדאגות כענין שנ' און יחשוב על משכבו יתיצב על דרך לא טוב וכו' ואומ' הוי חושבי און ופועלי רע על משכבותם כאור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם. לכך נאמ' על הרשעים גם בלילה לא שכב לבו. גם זה הבל הוא. כי איננו מחשב יום הדין ויום פקודה.

דָּבָר אַחֵר, וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, כְּתִיב (קהלת ב, כג): כִּי כָל יָמָיו מַכְאֹבִים וָכַעַס עִנְיָנוֹ גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ גַּם זֶה הֶבֶל הוּא, כִּי כָל יָמָיו מַכְאֹבִים, זֶה דּוֹר אֱנוֹשׁ וְדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁהָיוּ מַכְאִיבִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶן הָרָעִים. וְכָעַס עִנְיָנוֹ, שֶׁהָיוּ מַכְעִיסִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶן הָרָעִים. גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ, מִן הָעֲבֵרוֹת. וּמִנַּיִן אַף בַּיּוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית ו, ה): וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. דָּבָר אַחֵר, גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִלְּהָבִיא עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנֻיּוֹת בַּיּוֹם וּפֻרְעָנֻיּוֹת בַּלַּיְלָה, דִּכְתִיב (בראשית ז, כג): וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם. דָּבָר אַחֵר, כִּי כָּל יָמָיו מַכְאֹבִים, אֵלּוּ סְדוֹמִיִּים, שֶׁהָיוּ מַכְאִיבִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וָכַעַס עִנְיָנוֹ, שֶׁהָיוּ מַכְעִיסִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִלְּהָבִיא עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנוּת בַּיּוֹם וּפֻרְעָנוּת בַּלָּיְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יט, כד): וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם. דָּבָר אַחֵר, כִּי כָּל יָמָיו מַכְאֹבִים, אֵלּוּ הַמִּצְרִיִּים, שֶׁהָיוּ מַכְאִיבִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. וָכַעַס עִנְיָנוֹ, שֶׁהָיוּ מַכְעִיסִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים. גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ, מֵאַחַר שֶׁהָיָה בֶּן יִשְׂרָאֵל גּוֹמֵר אֶת מְלַאכְתּוֹ, הָיָה אוֹמֵר לוֹ עֲדֹר לִי שְׁתֵּי עִדְרִיּוֹת, בְּקַע לִי שְׁתֵּי בִּקְעִיּוֹת. דָּבָר אַחֵר, גַּם בַּלַּיְלָה לֹא שָׁכַב לִבּוֹ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִלְּהָבִיא עֲלֵיהֶם פֻּרְעָנֻיּוֹת בַּיּוֹם וּפֻרְעָנֻיּוֹת בַּלָּיְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יב, כט): וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, (קהלת ב, כג): וְגַם זֶה הֶבֶל הוּא.