מדרש על קהלת 5:13

וְעָשִׁיר שֶׁעֵינוֹ רָעָה, אָבֵד הוּא וּמָמוֹנוֹ מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע (קהלת ה, יג). לֹא כָּל מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר הַיּוֹם עָשִׁיר לְמָחָר, וְלֹא כָּל מִי שֶׁהוּא עָנִי הַיּוֹם עָנִי לְמָחָר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים (תהלים עה, ח).

ואבד העושר ההוא בענין רע. כגון ממונו של קרח וכגון ממונו של המן וכן בהרבה רשעים. והוליד בן ואין בידו מאומה מאותו הממון שהיה בידו.

דָּבָר אַחֵר, וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי כט, יג): רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ, (משלי כב, ב): עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם ה'. רָשׁ זֶהוּ רָשׁ בַּתּוֹרָה, וְאִישׁ תְּכָכִים, זֶה שֶׁשּׁוֹנֶה סֵדֶר אוֹ שְׁנֵי סְדָרִים. עָמַד רָשׁ עִם אִישׁ תְּכָכִים וְאָמַר לוֹ הַשְּׁנֵנִי פֶּרֶק אֶחָד וְהִשְׁנָהוּ, (משלי כט, יג): מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה', קָנוּ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. עָשִׁיר וְרָשׁ נִפְגָּשׁוּ, עָשִׁיר בַּתּוֹרָה רָשׁ בַּתּוֹרָה, אָמַר אוֹתוֹ רָשׁ לְאוֹתוֹ עָשִׁיר, הַשְּׁנֵנִי פֶּרֶק אֶחָד, וְלֹא הִשְׁנָהוּ, אָמַר לוֹ מָה אֲנָא בָּעֵי מֵיתַב וּמַתְנֵי יָתָךְ בְּמַשְׁקִין אוֹ בְּמֵאֵימָתַי קְרֵי וּתְנֵי עִם דִּכְוָתָךְ, עֹשֵׂה כֻלָּם ה', מִי שֶׁעָשָׂה לָזֶה חָכָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ טִפֵּשׁ וּמִי שֶׁעָשָׂה לָזֶה טִפֵּשׁ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ חָכָם. דָּבָר אַחֵר, רָשׁ, זֶה שֶׁהוּא רָשׁ בִּנְכָסִים. וְאִישׁ תְּכָכִים, זֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּפְעֻלָּה, עָמַד רָשׁ עִם אִישׁ תְּכָכִים, אָמַר לוֹ תֵּן לִי מִצְוָה, וְנָתַן לוֹ, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה', זֶה קָנָה חַיֵּי שָׁעָה וְזֶה קָנָה חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. עָשִׁיר וָרָשׁ, עָשִׁיר זֶה שֶׁעָשִׁיר בִּנְכָסִים, וָרָשׁ זֶה שֶׁרָשׁ בִּנְכָסִים. עָמַד רָשׁ עִם הֶעָשִׁיר אָמַר לוֹ תֵּן לִי מִצְוָה, וְלֹא נָתַן לוֹ, עֹשֵׂה כֻלָּם ה', מִי שֶׁעָשָׂה זֶה עָנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ עָשִׁיר וּמִי שֶׁעָשָׂה לָזֶה עָשִׁיר יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ עָנִי, אָמַר הֶעָשִׁיר לְאוֹתוֹ הֶעָנִי לֵית אַתְּ אָזֵיל לָעֵי וְנָגֵיס, חָמֵי שָׁקְיָין, חָמֵי כְּרָעִין, חָמֵי כָּרְסָוָן, חָמֵי קֻפְרָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא דַּיָּךְ שֶׁלֹּא נָתַתָּ לוֹ מִשֶּׁלָּךְ מְאוּמָה, אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ אַתָּה מַכְנִיס לוֹ עַיִן רָעָה, לְפִיכָךְ (קהלת ה, יג): וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה, מִן כָּל מַה דַּהֲוַת לֵיהּ לָא יִשְׁבּוֹק לִבְרֵיהּ וּנְסֵיב מוּמָא לְנַפְשֵׁיהּ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ.