מדרש על רות 1:2

וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ (רות א, ב), רַבִּי מֵאִיר הָיָה דּוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה הָיָה דוֹרֵשׁ שֵׁמוֹת. וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר אֵלַי תָבוֹא מַלְכוּת. וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי, שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂיהָ נָאִים וּנְעִימִים. וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, מַחְלוֹן, שֶׁנִּמְחוּ מִן הָעוֹלָם. וְכִלְיוֹן, שֶׁכָּלוּ מִן הָעוֹלָם. אֶפְרָתִים, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר פָּלָטִיאָנִי, וְרַבִּי בַּר רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר אָבְגָּנִיסְטִי. דָּבָר אַחֵר, אֶפְרָתִים, רַבִּי פִּנְחָס אָמַר כָּל אוֹתָהּ הָעֲטָרָה שֶׁנִּתְעַטֵּר אֶפְרַיִם מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ מִן הָעוֹלָם, אָמַר לוֹ, אֶפְרַיִם רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, הַמְעֻלֶּה וְהַמְשֻׁבָּח שֶׁבְּבָנַי יִהְיֶה נִקְרָא לְשִׁמְךָ, (שמואל א א, א): בֶּן תֹּוֹחוּ בֶּן צוּף אֶפְרָתִי. (מלכים א יא, כו): וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי. (שמואל א יז, יב): וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי. מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן אֶפְרָתִים.

וַיָּבוֹאוּ שְׂדֵה מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם, בַּתְּחִלָּה בָּאוּ לָהֶם בָּעֲיָרוֹת, מָצְאוּ אוֹתָם פְּרוּצִים בַּעֲבֵרוֹת, אַחַר כָּךְ בָּאוּ לָהֶם לַכְּרַכִּים מָצְאוּ אוֹתָם מְדֻחָקִין בְּמַיִם, וְאַחַר כָּךְ חָזְרוּ לָהֶם בָּעֲיָרוֹת וַיָּבוֹאוּ שְׂדֵה מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם.

פג כְּתִיב: (רות א׳:ב׳) "מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן", וּכְתִיב: (דברי הימים א ד׳:כ״ב) "יוֹאָשׁ וְשָׂרָף", רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: 'מַחְלוֹן' וְ'כִלְיוֹן' שְׁמָם, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם: 'יוֹאָשׁ' וְ'שָׂרָף'? 'יוֹאָשׁ', שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה. 'שָׂרָף', שֶׁנִּתְחַיְּבוּ שְׂרֵפָה לַמָּקוֹם. וְחַד אָמַר: 'יוֹאָשׁ וְשָׂרָף' שְׁמָם, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם 'מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן'? 'מַחְלוֹן', שֶׁעָשׂוּ גּוּפָם חֻלִּין, 'כִּלְיוֹן', שֶׁנִּתְחַיְּבוּ כְּלָיָה לַמָּקוֹם. תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר: 'מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן' שְׁמָם, דְּתַנְיָא: מַאי דִּכְתִיב: (שם) "וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב וְיָשֻׁבִי לָחֶם וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים". 'יוֹקִים', זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהֵקִים שְׁבוּעָה לְאַנְשֵׁי גִּבְעוֹן. 'וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא', אֵלּוּ אַנְשֵׁי גִּבְעוֹן, שֶׁכִּזְּבוּ בִּיהוֹשֻׁעַ. 'וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף', אֵלּוּ מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן 'יוֹאָשׁ וְשָׂרָף'? 'יוֹאָשׁ', שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַגְּאֻלָּה, 'שָׂרָף', שֶׁנִּתְחַיְּבוּ שְׂרֵפָה לַמָּקוֹם. "אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב", אֲשֶׁר נָשְׂאוּ נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת. "וְיָשֻׁבִי לָחֶם", זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, שֶׁשָּׁבָה וְנִדְבְּקָה בְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה. "וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים", דְּבָרִים הַלָּלוּ עַתִּיק יוֹמַיָּא אֲמָרָן, דִּכְתִיב: (תהילים פ״ט:כ״א) "מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִי". וּכְתִיב: (בראשית י״ט:ט״ו) "שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת". (ד"ה א ד) "הֵמָּה הַיּוֹצְרִים וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם". 'הֵמָּה הַיּוֹצְרִים', אֵלּוּ בְּנֵי יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב, שֶׁנָּצְרוּ שְׁבוּעַת אֲבִיהֶם. 'יֹשְׁבֵי נְטָעִים', זֶה שְׁלֹמֹה, שֶׁדּוֹמֶה לִנְטִיעָה בְּמַלְכוּתוֹ. 'וּגְדֵרָה', זֶה סַנְהֶדְרִין, שֶׁגָּדְרוּ פִּרְצוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. "עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם", זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, שֶׁרָאֲתָה מַלְכוּת שְׁלֹמֹה בֶּן בְּנוֹ שֶׁל בֶּן בְּנָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א ב׳:י״ט) "וַיָשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ", וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְאִמָּהּ שֶׁל מַלְכוּת.