מדרש על רות 1:4

כל אליהו מלא וי״ו בר מן ה׳ וכל יעקב חסר וי״ו בר מן ה׳ ללמדך שאליהו בא וגאל את זרע יעקב, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא (סוף מלאכי). נאמר במשה של נעליך (שמות ג׳ ה׳) ונאמר ביהושע של נעלך (יהושע ה׳ ט״ו) לפי שלא נכנס משה לארץ ישראל ולא ירשו בניו מקומו נאמר בו של נעליך, ויהושע נכנס לארץ רק שלא ירשו בניו מקומו, לכך נאמר בו נעלך. ממערכות פלשתים (ש״א י״ז מ״ג) ממערות פלשתים כתיב, מלמד שהערו באמו באותו לילה מאה אנשים וכלב אחד שנאמר הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות (שם י״ז מ"ג). ועץ חניתו (שם י״ז ז') וחץ כתיב מלמד שאסור לספר בשבחן של רשעים. חד אמר שובך וחד אמר שופך (ש״ב, דהי״א י״ט) שופך שכל הרואה אותו נשתפכו מעיו לפניו כקיתון. כתיב ערפה (רות א׳ ד׳) וכתיב הרפה (ש״ב כ״א י״ח) ערפה שהכל עורפין אותה מאחוריה, הרפה שהכל דשין אותה כהריפות. מעברים דבני עלי (ש״א ב׳ כ"ד) חסר יו״ד שהיו משהין שעה אחת את הנשים שהיו עומדות על קרבנותיהן והיו לנות בדרך ומזנות (עי׳ שבת נ״ה:). לסוסתי (שה"ש א' ט') לססתי כתיב שהיה שש הקב״ה לאבד רכבי פרעה. אחזו לנו שועלים שעלים (שם ב׳ ט״ו) כתיב ראשון מלא ואחרון חסר, אותן השועלים ירדו לשעלי הים. ומצאנה מנוחה (רות א') ומצאן כתיב, לומר שאחת מהן מנוחה מצאה ולא שתיהן. תשברנה (שם) שי״ן כתיב, שהיו יכולות לשבור את יצרן עד שיגדלו. ותשנה קולן (שם) שי״ן כתיב חסר א' מלמד שתשש כחן והיו הולכות ובוכות. וירדת הגורן (שם ג׳ ג׳) וירדתי כתיב יו״ד יתירה, אמרה לה זכותי תרד עמך. אלי (שם ג׳ ה׳) קרי ולא כתיב, שלא יבא מי שאינו הגון לך להזדווג עמך, אעפ״כ עלי ליישב הדברים, בטרם יכיר (שם ג׳ י״ד) בטרום כתיב מלמד ששהתה עמו שש שעות ולא נגע בה.

וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׂים מֹאֲבִיּוֹת (רות א, ד), תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר לֹא גִּיְּרוּם וְלֹא הִטְבִּילוּ אוֹתָם וְלֹא הָיְתָה הֲלָכָה לְהִתְחַדֵּשׁ, וְלֹא הָיוּ נֶעֱנָשִׁין עֲלֵיהֶם, עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית, מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, שֶׁהָפְכָה עֹרֶף לַחֲמוֹתָהּ. וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת, שֶׁרָאֲתָה בְּדִבְרֵי חֲמוֹתָהּ. רַבִּי בֵּיבַי בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר, רוּת וְעָרְפָּה בְּנוֹתָיו שֶׁל עֶגְלוֹן הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ג, יט): דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הָס וגו', וּכְתִיב (שופטים ג, כ): וְאֵהוּד בָּא אֵלָיו וגו' וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה עָמַדְתָּ מִכִּסְאֲךָ לִכְבוֹדִי, חַיֶּיךָ הֲרֵינִי מַעֲמִיד מִמְךָ בֵּן יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא ה'. וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים, כִּשְׁלשִׁים כְּאַרְבָּעִים אוֹ חָסֵר אוֹ יוֹתֵר.