מדרש על רות ד:18

כל תולדת שבמקרא חסר (וי"ו השני) חוץ מב׳: אלה תולדות השמים והארץ (בראשית ב׳ א׳), ואלה תולדות פרץ (רות ד׳ י"ח) ואותן החסרין וי"ו למה? בשביל ו׳ דברים שבין העולם לבריות שנבראו, ואלה הן: קומתו של אדם הראשון, וזיוו, ופרי הארץ, וקלקול המאורות, ועבודת האדמה, ועוד אחת שלא נתפרשה עכשיו. אלה תולדות השמים מלא למה? שנברא העולם על מליאתו [ואלה תולדות פרץ מלא למה, שכל מה שחסר העולם משנברא ועד שבא פרץ הוא ממלא אותם. ושנים אין בהם וי״ו:] ואלה תולדת ישמעאל (בראשית כ״ב י״ב) ואלה תולדת עשו (שם ל״ו א׳) למה חסר? ללמדך שאין זכות אבות נזכרת להם.

כל ימי בראשית לא נאמר בהם ה״א אלא בששי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, מלמד שהתנה הקב״ה עם מעשה בראשית ה' דברים: על האש שלא יזיק לאברהם אבינו ולחנניה מישאל ועזריה, ועל הים שיבקע, ועל האריות שלא יזיקו לדניאל, ועל האתון של בלעם שידבר, ועל העורבים שיכלכלו לאליהו. ד״א הששי שאם אין ישראל מקבלים את התורה (שנתנה בששי בסיון) הנני מחזיר את העולם לתוהו ובוהו. — זובח תודה יכבדנני (תחלים נ' כ״ג) למה כתיב נ"נ? כל הזובח את יצרו ומתודה עליו מעלה עליו הכתוב כאלו נוחל ב' עולמות. -בן חרחס (מ״ב כ״ב י״ד) בן חסרה, (דהי״ב ל״ד כ״ב) מלמד שהיה בעלה בעל צדקות וכשמת חסרה צדקות של בעלה. וקבל היהודים (אסתר ט' כ״ג) חסר וי״ו, זה אחד משלשה דברים שגזרו ב״ד של מטה והסכים ב״ד של מעלה עמהם: שאילת שלום בשם שנאמר והנה בועז בא וגו' ויאמר לקוצרים ה' עמכם וגו׳ (רות ב' ד'), וחיוב מעשרות מעולי עזרא (נחמיה י׳) ועל החתום (שם ב׳) זה ב״ד של מעלה, ועל החתומים זה ב״ד של מטה, ומגילת אסתר (שקבלו עליהם). ואלה תולדות פרץ וחצרון הוליד את רם (רות ד׳ י״ח) והלא ירחמאל היה שנאמר את ירחמאל ואת רם ואת כלובי (דהי״א ב׳ ט׳) אלא מלמד שנשא גויה להתעטר בה שנאמר ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה (שם ב׳ כ״ו). —ימים יוצרו ולא אחד בהם (תהלים קל״ט ט״ז) כתיב ולא בא׳ וקרינן לו בוי״ו מלמד שברא הקב״ה מכל ימים יום אחד יום הכפורים לכפרה. כתיב ותפעם רוחו בפרעה (בראשית מ״א ח׳) וכתיב ותתפעם בנבוכדנצר (דניאל ב' א'), פרעה היה יודע החלום ונתקשה עליו הפתרון, ונבוכדנצר שכח החלום והפתרון. כי מי אשר יחובר (קהלת ט׳ ד) יבחר כתיב, מלמד שבחר נבוזראדן בהקב״ה ונתגייר, כתיב באליהו כי לא טוב אנכי מאבותי (מלכים א י״ט:ד׳), וביונה כתיב טוב מותי מחיי (יונה ד׳:ג׳), אלא יונה שהיה בנה של צרפתית מת פעם אחת וידע שיש לו מנוחה, ואליהו לא מת לכן אמר כי לא טוב אנכי מאבותי.

כָּל מִי שֶׁהַמָּקוֹם מִתְעַסֵּק בּוֹ לְהַעֲמִיד מִמֶּנּוּ אֻמָּה אוֹ שַׁלְשֶׁלֶת יוּחֲסִין הָיָה הַמָּקוֹם מִתְעַסֵּק בּוֹ כָּעִנְיָן הַזֶּה לִכְתֹּב בּוֹ תּוֹלְדוֹת, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה תּוֹלְדוֹת בַּכְּתוּבִים, הָרִאשׁוֹן (בראשית ב, ד): אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, (בראשית ה, א): זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם, (בראשית ו, ט): אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, (בראשית י, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ, (בראשית יא, י): אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם, (בראשית יא, כז): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח (בראשית כה, יב) (בראשית כה, יט) (בראשית לו, א) (בראשית לז, ב): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִשְׁמָעֵאל, יִצְחָק, עֵשָׂו, יַעֲקֹב, אֵלּוּ עֶשֶׂר תּוֹלָדוֹת נִתְעַסֵּק בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְראוֹת עוֹלָם וּלְהַעֲמִיד אֻמּוֹת, וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם כָּתַב הַמָּקוֹם תּוֹלְדוֹתָם, אֶחָד לְשַׁלְשֶׁלֶת הַמַּלְכוּת, וְאֶחָד לְשַׁלְשֶׁלֶת הַכְּהֻנָּה, (רות ד, יח): וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, לְהַעֲמִיד שַׁלְשֶׁלֶת הַמַּלְכוּת הֵימֶנּוּ, (במדבר ג, א): וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה, בִּשְׁבִיל שַׁלְשֶׁלֶת הַכְּהֻנָּה.