מדרש על רות ד:4

וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר וגו' (רות ד, ד), אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי מִיכָּן שֶׁאֵין רְשׁוּת לַקָּטָן לֵישֵׁב עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַגָּדוֹל רְשׁוּת. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, מִיכָּן לְבַיִת זֶה שֶׁהֵן מְמַנִּין זְקֵנִים בְּבֵית הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁלָּהֶן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי מִכָּאן לְבִרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה. אָמַר רַבִּי יוּדָן בֶּן פָּזִי, לֹא סוֹף דָּבָר בָּחוּר לִבְתוּלָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ אַלְמָן לְאַלְמָנָה עַד שֶׁתִּהְיֶה בַּעֲשָׂרָה.

וַיֹּאמֶר לַגֹּאֵל חֶלְקַת הַשָֹּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ, וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךָ לֵאמֹר, אִם תִּגְאַל גְּאָל (רות ד, ג ד), לַגּוֹאֵל אָמַר (רות ד, ד): וְאִם לֹא יִגְאַל, לְבֵית דִּין אָמַר. הַגִּידָה לִי וְאֵדְעָה, שֶׁא תֹאמַר יֵשׁ לִי אִשָּׁה וְיֵשׁ לִי בָנִים הֲרֵינִי כּוֹנְסָהּ לְתוֹךְ בֵּיתִי עַל מְנָת שֶׁלֹא אֶזָּקֵק לָהּ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַגּוֹאֵל כֵּן, אָמַר וַדַּאי דְּהִיא אֲזַלַת רוּת.