מדרש על שמות 10:13

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ, אַרְבֶּה לָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶן, מִפְּנֵי שֶׁשָֹּׂמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל זוֹרְעֵי חִטִּים וּשְׂעוֹרִים, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶן אַרְבֶּה וְאָכְלוּ כָּל מַה שֶּׁזָּרְעוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל. וַיֵּט משֶׁה אֶת מַטֵּהוּ, לָמָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן זְמַן לַמַּכּוֹת, מָחָר, וְלֹא הָיָה מֵבִיא עֲלֵיהֶן מִיָּד, כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בָּהֶן וְיַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. וַיַּעַל הָאַרְבֶּה וגו' וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וגו' וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וגו', מַהוּ חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם, חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵיכֶם שֶׁלֹא שִׁלַּחְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֶם, שֶׁגֵּרַשְׁתִּי אֶתְכֶם מִפָּנַי, וְשֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁב לְקַלֵּל אֶתְכֶם, שֶׁאָמַרְתִּי: יְהִי כֵן ה' עִמָּכֶם. וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי, וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה.

וישא את הארבה ויתקעהו. כלומר ויבקעהו בימה סוף, ודומה לדבר ויעקב תקע את אהלו (בראשית לא כה), תקע את אחיו (שם שם), ותתקע את היתד ברקתו (שופטים ד כא), וכל דומיהן, למה נקרא שמו ים סוף, שכל סופה וסערה בא מן הים ההוא, לפי שהמדבר הגדול בוקע בו. ים סוף הוא למצרים מן המזרח, והארבה בא מן המזרח, דהיינו מן קדים, כדכתיב ורוח (קדים) [הקדים] נשא את הארבה (שמות י יג), והוליך הרוח את הארבה למערב ארץ מצרים, שהיא מקום ישוב שדות וכרמים, ובשעה שהפך הקב"ה הרוח מרוח מערב, החזיר את הארבה למקומו שבא משם בתוך ים סוף: