מדרש על שמות 10:17

ס״ד) ר' נחמיה אומר י"ג דברים נאמרו בארבה: פיו סתום שאלמלא הוא פתוח אין כל בריה יכולה לעמוד לפניו, רוקו ממית ומבאיש שנאמר ויסר מעלי המות הזה (שמות י׳), שניו ברזל שנאמר שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה (יואל א' ו'), ולא עוד אלא הברזל קוצץ ומעלה חליפין והם קוצצין ואין מעלין חליפין, שנאמר כִּי גוֹי עָלָה עַל אַרְצִי (יואל א' ו'). קרניו דומין לקרן השור, כנפיו דומין לכנפי נשר, כפיו דומות לאריה, עיניו דומות לעגל, צוארו דומה לצואר הסוס, לבו דומה ללב אדם, גבו דומה לגב הדג, זנבו דומה לזנב הנחש, ירכותיו דומות לירכתי הגמל, שוקיו דומות למשור (מגרה), לבוש שריון וכתוב חי״ת על לבו מפני שהוא חילו של מקום, שנאמר אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגָּזָם חֵילִי הַגָּדוֹל (יואל ב' כ"ה).

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה נְטֵה אֶת יָדְךָ, אַרְבֶּה לָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶן, מִפְּנֵי שֶׁשָֹּׂמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל זוֹרְעֵי חִטִּים וּשְׂעוֹרִים, לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶן אַרְבֶּה וְאָכְלוּ כָּל מַה שֶּׁזָּרְעוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל. וַיֵּט משֶׁה אֶת מַטֵּהוּ, לָמָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן זְמַן לַמַּכּוֹת, מָחָר, וְלֹא הָיָה מֵבִיא עֲלֵיהֶן מִיָּד, כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בָּהֶן וְיַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. וַיַּעַל הָאַרְבֶּה וגו' וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וגו' וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וגו', מַהוּ חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם, חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵיכֶם שֶׁלֹא שִׁלַּחְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֶם, שֶׁגֵּרַשְׁתִּי אֶתְכֶם מִפָּנַי, וְשֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁב לְקַלֵּל אֶתְכֶם, שֶׁאָמַרְתִּי: יְהִי כֵן ה' עִמָּכֶם. וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי, וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה.