מדרש על שמות 10:19

וַיּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם, מַהוּ לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כֵּיוָן שֶׁבָּא אַרְבֶּה שָׂמְחוּ הַמִּצְרִיִּים, אָמְרוּ נִקְבֹּץ וּנְמַלֵּא מֵהֶם חָבִיּוֹת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשָׁעִים בַּמַּכָּה שֶׁהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם בָּהּ אַתֶּם שְׂמֵחִים, מִיָּד וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד, זֶה רוּחַ מַעֲרָבִית. וַיִּשָֹּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וגו', מַהוּ לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד, אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיוּ בַּקְּדֵירוֹת וּבֶחָבִיּוֹת מְלוּחוֹת פָּרְחוּ וְהָלְכוּ לָהֶם, וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה.

ויהפוך ה' רוח ים חזק מאד וישא את הארבה וגו'. לא נשאר ארבה אחד וגו'. אפילו מה שבקדירות ומה שבחביות מלוחים, פרחו והלכו להם: