מדרש על שמות 12:49

אַתָּה מוֹצֵא כָּל הַמְדַקְדֵּק עַל הַמִּצְוֹת, שְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם שֶׁדִּקְדֵּק עַל הַמִּצְוֹת, לְפִיכָךְ נִקְרָא אֹהֲבוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי (ישעיה מא, ח). אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין שָׁמְרוּ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקֹּתַי וְתוֹרֹתָי (בראשית כו, ה). וְכִי תּוֹרוֹת הַרְבֵּה, וַהֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר, תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם (שמות יב, מט). וּכְתִיב: תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד (במדבר טו, טז), אֶלָּא וְתוֹרֹתָי, אֵלּוּ דִּקְדּוּקֵי מִצְוֹת שֶׁדִּקְדֵּק אַבְרָהָם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹתַי וְאַתָּה יוֹשֵׁב עִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, צֵא מִבֵּינֵיהֶן, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ'.

תורה אחת וגו׳ (שמות י״ב:מ״ט), וכתיב לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה (דברים י״ד:כ״א), את מוצא הקב״ה מחבב את הגרים ומצוה עליהם בכל מקום, וכאן הוא אומר ליתן את הנבלה לגר? ר' בניא בשם ר׳ נחמן: בארבעים ושמונה מקומות הזהיר הקב״ה על הגרים, וצוה עליהם [כנגדן] בארבעים ושמונה מקומות על עבודה זרה. אמר ר׳ אנטוכיה בשם יהודה בן סימון, אמר הקב״ה אני מחזיר [לענוש] על... העובד ע״ז וזה פירש ממנה ובא לו [להתגייר], לכך אני מזהיר עליו [את ישראל] כנגד ע״ז. עד איכן? עד עכשיו... משכיל להימן (אזרח הוא אברהם ועי׳ להלן) האזרחי (תהלים פ״ח) וכן קורא ממזרח עיט וגו׳ (ישעיהו מ״ו:י״א). לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננו, אין הכתוב מדבר בגר שנתגייר אלא בגר שהוא מבחוץ (גר תושב)... את מוצא באותו שהוא ספק טומנים להתגייר... לכך נאמר לגר אשר בשעריך, הולך ובא על שעריך. את מוצא ארבעה גרים: אחד מוקש ללוי, ונתת ללוי לגר ליתום ולאלמנה (דברים כ״ו:י״ב), אחד מוקש לעני, שנאמר לעני ולגר תעזוב אותם (ויקרא י״ט:י׳), ואחד מוקש לבהמה, שנאמר ובהמתך וגרך אשר בשעריך (שמות כ׳:י׳), ואחד מוקש לשפחה, שנאמר וינפש בן אמתך והגר (שם כ״ב). למה? שאלו ארבעה גרים מתגיירים כולם לשם דבר אחר, ולפיכך הוא מקיש כל אחד ואחד מהם לאותו הדבר שנתגייר בשבילו. אמר הקב״ה, אין חביב לפני אלא כאותו המתגייר בשמי הקדוש, כשם שבכל השבטים אין חביב לפני אלא שבט לוי, כך בכל הגרים אין חביב לפני כמותך, לפיכך הוא מקישו לאברהם, שנאמר כגר כאזרח (ויקרא כ״ד כ״ב).

תורה אחת יהיה לאזרח מה אזרח שקבל עליו כל דברי תורה אף הגר שקבל עליו כל דברי תורה מיכאן אמרו גר שקבל עליו כל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלץ אותו ר' יוסי ב"ר יהודה אומר אפילו דבר אחד מדקדוקי סופרים: לגר זה הגר: הגר. לרבות נשי גרים: בתוככם. לרבות את הנשים ואת העבדים המשוחררין: