מדרש על שמות 18:27
תנחומא בובר
ויבא יתרו חותן משה וגו' ויאמר אל משה אני חותנך וגו' (שמות יח ה ו), מי אמר למשה אני חותנך, לא היה יכול לבוא אצל משה, מה עשה כתב איגרת, וקשרה בחץ, וירה ובא החץ אצל משה וקרא אותה משה ויצא אצלו, ושנאמר ויצא משה לקראת חתנו (שם שם ז), נכנס עמו למחנה, מה כתיב, ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם (שם שם יב), משאכלו עמו אמר תן לי רשות שאלך לי למקומי, אמר לו משה והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך (במדבר י לב), אמר לו מבקש אני לילך ולומר שבחו של הקב"ה במקומי מיד וישלח משה את חתנו וגו' (שמות יח כז). וכשהקב"ה עשה נסים לישראל הם מקלסים אותו [ואומות העולם מקלסים אותו], שנאמר יודוך (עמים אלו) [ה'] כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך (תהלים קלח ד).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תנחומא בובר
בחדש השלישי. מה כתיב למעלה מן הענין פרשת יתרו, משהוא למד למשה ואתה תחזה מכל העם (שמות יח כא) ואחר כך וישלח משה וגו' (שם שם כז), ואחר כך בחדש השלישי. אמר שלמה לב יודע מרת נפשו וגו' (משלי יד י), ולפיכך ובשמחתו לא יתערב זר (משלי יד י), אמר הקב"ה בניי היו מושעבדים בטיט ולבנים, ויתרו היה יושב בתוך ביתו בהשקט, ובא לראות בשמחת התורה עם בניי, לכך וישלח משה את חתנו, ואחר כך בחדש השלישי, למה כך, דרש משה קל וחומר, ומה אם מצוה אחת כשבא הקב"ה ליתן מצות פסח אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב מג), שש מאות ושלש עשרה מצות שרוצה ליתן לישראל, יהא יתרו כאן ויראה אותם, לפיכך וישלח משה ואחר כך בחדש השלישי, למה בחדש השלישי, ולא בחדש השני, ולא בחדש השביעי, ולא בחדש אחר, אמרו רבותינו אמר ר' אושעיא שנה לי ר' חייא הגדול גיורת שבויה ומשוחררת לא ינשאו ולא יארסו עד שלשה חדשים, כך ישראל נקראו גרים, שנאמר כי גרים הייתם בארץ מצרים (ויקרא יט לד), שבוים שנאמר והיו שובים לשוביהם (ישעיה יד ב), משוחררים שנאמר אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים וגו' (ויקרא כו יג), אמר הקב"ה אמתין להם שלשה חדשים, ואחר כך אתן להם את התורה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסיקתא דרב כהנא
[ט] לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר (משלי יד:י). א"ר יונתן למה אדם מריח ריח גפרית ונפשו סולדת לאחריה, שהנפש יודעת שהיא נידונת בה. ומה טעמ', ימטר על רשעים פחים אש וגפרית (תהלים יא:ו). ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן כדיפלופוטירין של אחר המרחץ. ד"א לב יודע מרת נפשו (משלי שם), אילו ישר'. ובשמחתו לא יתערב זר (משלי שם), זה יתרו, וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו (שמות יח:כז). מה כת' בתריה, בחדש השלישי (שם יט:א).
Ask RabbiBookmarkShareCopy