מדרש על שמות 19:22

ואל אצילי בני ישראל. אלו הגדולים והכהנים, כמו שנאמר וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו (שמות י"ט כ"ב):

כו תַּנְיָא: (שמות י״ט:כ״ב) "וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ", רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: זוֹ פְּרִישׁוּת בְּכוֹרוֹת. רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ פְּרִישׁוּת נָדָב וַאֲבִיהוּא. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: זוֹ פְּרִישׁוּת נָדָב וַאֲבִיהוּא, הַיְנוּ דִּכְתִיב: (ויקרא י׳:ג׳) "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר, בִּקְרוֹבַי אֶקָּדֵשׁ". אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: זוֹ פְּרִישׁוּת בְּכוֹרוֹת, (פרישות נדב ואביהוא) הֵיכָא רְמִיזָא? דִּכְתִיב: (שמות כ״ט:מ״ג) "וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדָּשׁ בִּכְבוֹדִי", אַל תִּקְרִיי 'בִּכְבוֹדִי', אֶלָּא 'בִּמְכֻבָּדִי'. דָּבָר זֶה (רמזו) [אָמַר] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, וְלֹא יָדַע עַד שֶׁמֵּתוּ בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן. (כשמתו) [כֵּיוָן שֶׁמֵּתוּ] בְּנֵי אַהֲרֹן, אָמַר לוֹ: אַהֲרֹן אָחִי, לֹא מֵתוּ בָּנֶיךָ, אֶלָּא לְקַדֵּשׁ כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם. וְכֵיוָן שֶׁיָּדַע אַהֲרֹן שֶׁבָּנָיו יְדוּעֵי מָקוֹם הֵם, שָׁתַק וְקִבֵּל שָׂכָר, (על שתיקתו) שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא י׳:ג׳) "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן". וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: (תהילים ל״ז:ז׳) "דּוֹם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ". אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַפִּיל לְךָ חֲלָלִים [חֲלָלִים], דּוֹם! וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה: (קהלת ג׳:ז׳) "עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר". פְּעָמִים שֶׁאָדָם שׁוֹתֵק וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל שְׁתִיקָתוֹ, וּפְעָמִים שֶׁאָדָם מְדַבֵּר וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל דִּבּוּרוֹ. וְהַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי [חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי] יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: (תהילים ס״ח:ל״ו) "נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ", אַל תִּקְרִי 'מִמִּקְדָּשֶׁיךָ' אֶלָּא 'מִמְּקֻדָּשֶׁיךָ', בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה דִּין בִּמְקֻדָּשָׁיו, מִתְיָרֵא וּמִתְעַלֶּה (ומתקלס) [וּמִתְהַלֵּל].

וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו ר' יהושע בן קרחה אומר אלו בכורות: רבי אומר זה נדב ואביהו: בשני מקומות נאמר כהנים ולא נאמר נדב ואביהו: ובשני מקומות נאמר נדב ואביהו ולא נאמר כהנים: פן יפרץ בהם ה'. שלא יעשה בהם פרצה: ד"א פן יפרץ בהם ה' שלא יפרוצו: