מדרש על שמות 2:9

ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי וגו' (במדבר יד יא). זש"ה ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם [וגו'], נאצו כל תוכחתי (משלי א כה ל), מהו ותפרעו כל עצתי, אלא כל טובה שיעצתי עליכם קלקלתם אותה ופרעתם אותה, שנאמר ופרעו כל עצתי, מתחלה אמרתי למשה, וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו וגו' (שמות ג ח), ואתם לא עשיתם כן, אלא באתם לים, ומיד קלקלתם את העצה, שנאמר וימרו על ים בים סוף (תהלים קו ז), באתם להר סיני, וירדתי אני ודברתי עמכם, באלפי אלפים ורבי רבבות של מלאכים הורדתי בשבילכם, ומסרתי לכל אחד ואחד מישראל ב' מלאכים, אמר ר' יוחנן אחד חוגרו זינו, ואחד נותן עטרה בראשו, ר' חונא דציפורין אמר זינם אסר להם, ור' סימוי אמר פורפירה הלבישן, שנאמר ואלבישך רקמה (יחזקאל טז י), רשב"י אומר כלי זיין הלבישן, ושם המפורש כתוב עליו, וכל ימים שהיה בידם, לא היה דבר רע נוהג בהם, ולא מלאך המות, ולא דבר אחר, וכיון שחטאו אמר להם משה, ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך (שמות לג ה), באותה השעה וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו וגו' (שם שם ד), ומה כתיב ויתנצלו [בני] ישראל את עדים וגו' (שם שם ו), מה עשה הקב"ה הביא למלאך המות, וא"ל כל העולם ברשותך, חוץ מן האומה זו שבחרתי לי, אמר ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אמר מלאך המות לפני הקב"ה על חנם נבראי בעולם, א"ל הקב"ה בראי אותך שתהא משכל באומות העולם, חוץ מן האומה הזו, שאין לך רשות עליה ליטול אחד ממנה, ראה עצה שיעץ עליהם הקב"ה שיהו חיים וקיימים, שנאמר ואת הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום (דברים ד ד), וכן הוא אומר והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות (שמות לב טז), מהו חרות, ר' יהודה אומר חירות מן המלכיות, ור' נחמיה אומר חירות מלאך המות, ורבותינו אומרים חירות מן היסורים ראה עצה שיעץ הקב"ה עליהם, ומיד קלקלו את העצה הזו, אחר ארבעים יום, לכך נאמר ותפרעו כל עצתי.

וזה הדבר אשר תעשה להם וגו' (שמות כט א). זש"ה כבוד חכמים ינחלו (משלי ג לה), אלו ישראל, וכסילים מרים קלון (שם), אלו אומות העולם, ואימתי ינחלו ישראל את הכבוד, כשקיבלו את התורה מסיני, אמר ר' יוחנן ששים רבוא של מלאכי השרת ירדו עם הקב"ה לסיני, והיו נותנין עטרות בראש כל אחד ואחד מישראל, אמר ר' אבא בר כהנא כשעמדו ישראל על הר סיני ואמרו נעשה ונשמע, מיד חיבבן הקב"ה, ונתן לכל אחד ואחד מהם שני מלאכים, והיה האחד חוגר זיינו, והאחד נותן לו עטרה בראשו, אמר ר' סימוחן פורפיראות הלבישן, שנאמרואלבישך רקמה (יחזקאל טז י). ר' שמעון בן יוחי אומר כלי זיין נתן להם ושם המפורש חקוק עליו, הוי כבוד חכמים ינחלו אלו ישראל שקיבלו את התורה, וכסילים מרים קלון, אלו אומות העולם, הקב"ה עושה להם קלון. אמר ר' שמואל כבוד חכמים ינחלו, אלו דוד ושלמה שבנו בית המקדש, וכסיים מרים קלון, אלו אומות העום שהחריבוהו, הקב"ה עושה להם קלון, אמר ר' נחמן ראה מה כתיב אדני בעיר צלמם תבזה (תהלים עג כ), למה בעיר, אלא המשל אומר במקום שהלסטים מקפח שם הוא נתלה, לכך כתיב בעיר.

ד"א ראה נתתיך אלהים לפרעה, אמר הקב"ה לפי שעשה את עצמו אלוה הודיעו שאינו כלום בעולם, הריני עשה אותך עליו אלהים. ומנין שעשה פרעה עצמו אלוה, שנאמר (יען) [אשר] אמר (יאור לי) [לי יאורי] ואני עשיתיני (יחזקאל כט ג), אני הוא שבראתי את עצמי. וזה אחד מארבעה בני אדם שעשו את עצמן אלהות, ונבעלו כנשים, שלשה מאומות העולם ואחד מישראל, אלו הן, חירם ונבוכדנצר ופרעה ויואש, חירם מנין, שנאמר אמור לנגיד צור כה אמר ' אלהים יען גבה לבך ותאמר אל אני (שם כח ב), ולפי שעשה את עצמו אלוה נבעל כנשים שנאמר שיחת חכמתך על יפעתך וגו' לראוה בך (שם שם יז), מהו לראוה בך, יעבדון ריעותיהן בך. נבוכדנצר מנין, שנאמר אעלה על במתי עב אדמה לעליון (ישעיה יד יד), א"ל הקב"ה חייך אך אל שאול תורד אל ירכתי בור (שם שם טו), מה עשה הקב"ה, הגלה אותו עד שהוא במלכותו, והאכילו עשב כבהמה שנאמר ועשבא כתורין לך יטעמון וגו' (דניאל ד כב), והיו הבהמה והחיה רואין אותו בדמות בהמה ובועלין אותו, שנאמר ושוד בהמות יחיתן (חבקוק ב יז), מהו יחיתן, כענין שנאמר לא תתחתן בם (דברים ז ג), שנעשה חתן לכל בהמה וחיה. יואש מנין, שנאמר ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך (דה"ב כד יז), מהו וישתחוו למלך, שעשו אותו אלוהא וקיבל עליו, שנאמר אז שמע (אליהם המלך) [המלך אליהם], ונבעל כנשים, שנאמר ואת יואש עשו שפטים (שם שם כד), כד"א ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם (ויקרא כ יג), ופרעה עשה עצמו אלוהא ונבעל כנשים, שאמר הנני נותן את פרעה הפרע מלך מצרים (ירמיה מד ל), מהו הפרע, שפרעו לאחריו, הוא פרעה שהיה זכר ונעשה נקבה. ד"א הפרע, כענין שנאמר ופרע את ראש האשה (במדבר ה יח), ואיזהו בית אב שלו, ביום ההוא יהיה (אדמת מצרים לחגא וגו') [מצרים כנשים] (ישעיה יט טז), ומי גרם לו שעשה את עצמו אלוהא, שנא' (יען) [אשר] אמר (יאור לי) [לי יאורי] ואני עשיתיני (יחזקאל כט ג), לפיכך אמר הקב"ה למשה לפי שעשה עצמו אלוה, לך והעשה עליו אלוהא, שנאמר ראה נתתיך אלים לפרעה (שמות ז א), למה כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם (קהלת ה ז), הוי אתה אלוהא עליו, ועשה אותו שחץ בעולם שנעשה עצמו גבוה, והיינו דכתיב את כל גבוה יראה (והוא) [הוא] מלך על כל בני שחץ (איוב מא כו), וכי השפלים אין הקב"ה רואה, והכתיב עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ (זכריה ד י), ומהו את כל גבוה יראה, אמר ר' ברכיה אילו הן הגוותנין, שרוחן גסה עליהן, ומגביהין את עצמן, ועושין עצמן אלוהות, מה הקב"ה עושה להם, מראה אותם לבריות, ועושה אותן שחץ בעולם, שנאמר הוא מלך על כל בני שחץ, כגון נבוכדנצר שעשה אותו שחץ, שנאמר ומן ני (אינשא) [אנשא] טריד וגו' (דניאל ה כא), וכן סנחריב נעשה שחץ, שנאמר ויהיה בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור וגו' (מ"ב יט לה), שהקב"ה מראה שחץ גיוותנין לכל בריה, אמר הקב"ה אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' (ירמיה כג כד). אמר ר' בנימן בר לוי אם ילך אדם ויגע בתורה וישב לו אני מראה מעשיו בעולם, וכך אם יטמין אדם עצמו לעשות עבירה, אני מראה מעשיו לעולם, שנאמר ואני לא אראנו נאם ה' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' (שם), ומהו אני מלא, אמר ר' חמא בר' חנינא אמר הקב"ה אני ממלא ממנו את העליונים ואת התחתונים, ומראהו שחץ לבריות, למה שהן מתגאין ועושין עצמן אלוהות, ואת כל גבוה יראה (והוא) [הוא] מלך על כל בני שחץ, שהוא מולך על כל אותן שמתגאין ועושה אותן שחץ, לפיכך אמר הקב"ה למשה ראה נתתיך אלהים לפרעה, לך ופרע ממנו, לך והבא עליו עשר מכות, א"ל היאך אביא עליו את המכות, א"ל הקב"ה ואת המטה הזה תקח בידך וגו' (שמות ד יז). אמר ר' יהודה בר אמי המטוה משקל ארבעים סאה היה בו, ושל סנפירינון היה, ועשר מכות חקוקות עליו בנוטריקון דצ"ך עד"ש באח"ב. א"ל הקב"ה המטה הזה יביא עליו את המכות, ראה נתתיך אלהים לפרעה.