מדרש על שמות 20:4

ועשית שנים כרובים. והלא אמר לך וצוך במעמד הר סיני לא תעשה לך פסל וכל תמונה (שמות כ' ד'). לא קשיא, לך לא תעשה אבל לי עשה, כיוצא בו מחלליה מות יומת וגו' (שמות ל"א י"ד) ובמקום אחר אומר וביום השבת שני כבשים (במדבר כ"ח ט'), כיוצא בו ערות אשת אחיך וגו' (ויקרא י"ח ט"ז), ואמר אחר מכאן יבמה יבוא עליה (דברים כ"ה ה'):

לא תעשה לך מלמד שכל העושה ע״ז לעצמו עובר משום שתים משום לא תעשה ומשום לך: פסל. אין לי אלא פסל כשהוא אומר כל תמונה. לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות: אשר בשמים. לרבות שמים עצמה: ממעל. לרבות מלאכי השרת: ואשר בארץ. לרבות הרים וגבעות נחשים ועקרבים: מתחת. לרבות את התהומות: ואשר במים. לרבות את חיות הים ואת הדולפנין: מתחת. לרבות את השלשולין: לארץ. לרבות ארץ עצמה: כשהוא אומר כל תמונה לא בדמותן ולא בדמות בבואה שלהן ולא חיות רעות ולא בדמות חיות שלמעלה: אם סופינו לרבות כולן מה ת"ל פסל אלא אם אתה עושה כן נמצאת פוסל עולם ממני והריני פוסל עולם ממך: