תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

מדרש על שמות 24:6

תנחומא בובר

ד"א שררך, מה השרר הזה כל זמן שהתינוק נתון במעי אמו השרר שלו ממנו חי הוא, כך ישראל חיין מסנהדרין, לפיכך נמשלו בסנהדרין בשרר, מהו אגן הסהר פתרון של פרגמטיא, (הסהר כמו הסוחר), כל מה שצריך הוא יוצא מתוכו, ואין הלשון הזה אלא לשון פתרון, שנאמר ויקח משה חצי הדם וישם באגנות (שמו כד ו). ד"א שררך אגן הסהר, אבין בר רב חסדא אמר מחו אגן הסהר כחצי הירח, שקורין לירח סיהרא, אגן הסהר, שנו רבותינו סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה, אל יחסר המזג, שאינן חסירין אחת משלשתן, המזג מי שהוא מוזג כראוי, מוזג שלישו של כוס יין, וב' חלקים מים, כך היתה סנהדרין יושבת מתמיד של שחר, עד תמיד של בין הערבים, שלא היה אחד מהם נפנה לצרכו, ומה היו עושין, כשהיה אחד מהם רוצה לצאת, היה סופר אם היו כ"ג היה יוצא, ואם לאו לא היה יוצא, שכתיב אל יחסר המזג, ולא היו חסרים אחד משלשתן, לפיכך אל יחסר המזג.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

עין יעקב

כריתות פרק ב - ג רַבִּי אוֹמֵר: (שם) "כָּכֶם כַּגֵּר", כַּאֲבוֹתֵיכֶם, מָה אֲבוֹתֵיכֶם לֹא נִכְנְסוּ לַבְּרִית אֶלָּא בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת דָּמִים, אַף (הגרים) [הֵם] לֹא יִכָּנְסוּ לַבְּרִית אֶלָּא בְּמִילָה [וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת דָּמִים וְכוּ']. מִילָה, דִּכְתִיב: (יהושע ה׳:ה׳) "כִּי מֻלִים הָיוּ [כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים" וְגוֹ']. טְבִילָה, דִּכְתִיב: (שמות כ״ד:ו׳) "וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם, וַיִּזְרֹק עַל הָעָם", וְאֵין הֲזָאָה (אלא) [בְּלֹא] טְבִילָה. הַרְצָאַת דָּמִים, דִּכְתִיב: (שם) "וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת" וְגוֹ'.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספרא

[ה] "ולקח" – נאמרה כאן 'לקיחה' ונאמרה להלן 'לקיחה' (שמות כד, ו); מה 'לקיחה' אמורה להלן בכלי, אף כאן – בכלי.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ויקרא רבה

זמין למנויי פרימיום בלבד

ספרא

זמין למנויי פרימיום בלבד

פסיקתא רבתי

זמין למנויי פרימיום בלבד

מדרש לקח טוב

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא