מדרש על שמות 25:37

דבר אל אהרן לפי שכל מעשה הפרשה הזו באהרן הביא את אהרן לכל דבור זה. ואמרת אליו. הרי זו אזהרה. בהעלותך את הנרות. לשון הדלקה כענין (יהושע ח׳:כ׳) ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס אל המדבר נהפך אל הרודף. רבותינו אמרו בהעלותך. עשה לך מעלות. מיכן אמרו אבן היתה בפני המנורה ובה שלש מעלות שעליה הכהן עומד ומדליק ומטיב את הנרות, ולא נאמרה פרשה זו אלא לחדש בה דברים שהרי הוא אומר (שמות כ״ה:ל״ז) והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה. יכול לכל הרוחות ת״ל אל מול פני המנורה שיהו הנרות מקבילין את המנורה. כיצד שלש כלפי מזרח. ושלש כלפי מערב. ואחד באמצע. מיכן אמר רבי נתן האמצעי מכובד. יאירו שבעת הנרות. אמר הקב״ה הבא שמן זית זך שלא יהו צריכין חיזוק ותיקון בכל שעה. אלא כיון שהדליקו יהו מאירין והולכין. מיכן אמרו רבותינו בהדלקת נר שבת שצריך פתילה נאה ושמן נאה כמו ששנו חכמים במסכת שבת בפרק במה מדליקין. אמר רבא פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהם מה טעם מפני שהאור מסכסכת בהם. ושמנים שאמרו חכמים מה טעם אין מדליקין בהם מפני שאין נמשכין אחר הפתילה. אמר רמי בר חמא פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהם מפני שאין מדליקין בהן במקדש. שנאמר (שם כז) להעלות נר תמיד. שתהא שלהבת עולה מאיליה. ולא שתהא עולה ע״י דבר אחר. אמר רב הונא הרגיל בנר הויין לו בנים תלמידי חכמים מצאנו לפרשת שמן זך ולפרשת המנורה שנאמרו ונשנו והן צריכין להדרש על הסמוכים. למה נאמר (ויקרא כ״ד:ב׳) ויקחו אליך שמן זית זך לפרשת המועדים מלמד שהיו ישראל עתידין לחדש יום טוב להם על עסק השמן ואיזה זה זו חנוכה. ולמה נסמכה פרשת בהעלותך לענין של מעלה דכתיב (במדבר ז׳:פ״ט) ובבא משה אל אהל מועד. ולהלן הוא אומר (שמות ל״ד:ל״ד) ובבוא משה לדבר אתו יסיר את המסוה. נסמכה פרשת בהעלותך לפסוק ובבא משה לומר לך שאין _הקב״ה צריך לאורן של ישראל שהרי משה רבינו קרן עור פניו בדברו אתו. אלא לזכות ישראל הרבה להם תורה ומצות. מיכן אמר רבי חנניא בן עקשיא רצה המקום ב״ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר (ישעיהו מ״ב:כ״א) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:

וידבר ה' אל משה לאמר, למה נאמרה פרשה זו לפי שהוא אומר והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה (שמות כה), יכול יהיו כל הנרות דולקים על פני כל המנורה ת"ל אל מול פני המנורה יאירו, שיהיו נרות מקבילים את המנורה ומנורה את הנרות. הא כיצד, שלשה כלפי מזרח ושלשה כלפי מערב ואחת באמצע. נמצאו כולם מקבילים את האמצעי, מכאן היה ר' נתן אומר אמצעי מכובד. דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות, לפי כל מעשה הפרשה באהרן הביא את אהרן לכלל דבור. ואמרת אליו הרי זה אמירה לאהרן. בהעלותך את הנרות עשה לה מעלות. אל מול פני המנורה עשה לה מול ופנים. יאירו שבעת הנרות שומע אני שיהיו דולקים לעולם, ת"ל מערב עד בקר. אי מערב עד בקר [יכול כולם ת"ל] לפני ה' תמיד שיהיה נר מערבי תדיר שממנו מדליק את הנרות בין הערבים: