מדרש על שמות 27:5

ג׳) היה ר׳ נחמיה אומר אהל מועד שעשה משה במדבר כנגד מעשה בראשית, יריעות כנגד שמים וארץ, כיור וכנו כנגד מימי בראשית, מזבח העולה כנגד כל הבהמות, מזבח הקטרת כנגד כל הבשמים, מנורה כנגד החמה ולבנה, שבעה נרותיה כנגד שבעה כוכבים המשמשין את העולם ואלו הן שצ״ם חנכ״ל. ראה נסים שעשה להם, אורך החצר מאה באמה (שמות כ"ז י"ח) ומה ת״ל חמשים בחמשים? אלא שתי טבליות היו, טבלא הפנימית שבמשכן מפתח אהל מועד ולפנים אורך ל׳ אמה ורוחב י׳ אמות, נמצא [החצר] נ׳ אמה מכל צדדין: לפנים נ׳ אמה, במזרח נ׳ אורך נ׳ רוחב, בתוך נ׳ מזבח העולה ה׳ על ה׳ כבש כולו כנגדו בדרום ומשוך כשלושים אמות, וכמלא השערה היה יורד ביניהם (עי׳ רש״י לשמות כ״ז ה׳), וכדברי האומרים ג׳ אמות קומתו י׳ אמות היה הכבש שלו, וכיור וכנו היה נתון בתוך כ׳ אמות שבמזרח, והמזבח והכבש מתוקן ואהרן ובניו עסוקין בעבודה והקב״ה מלמדן סדר עבודה שנאמר וימציאו בני אהרן (ויקרא ט׳ י״ב).