מדרש על שמות 27:8

כא אָמַר רַב אַבְדִּימִי דְּמִן חֵיפָה: קֹדֶם שֶׁאָכַל אָדָם וְשָׁתָה, יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי לְבָבוֹת. לְאַחַר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה, אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב י״א:י״ב) "וְאִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב". וּכְתִיב: (שמות כ״ז:ח׳) "נְבוּב לֻחֹת", וּמְתַרְגְּמִינָן: "חֲלִיל לוּחִין". אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הָרָגִיל בַּיַּיִן אֲפִלּוּ לִבּוֹ אָטוּם כִּבְתוּלָה, יַיִן מְפַקְּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (זכריה ט׳:י״ז) "וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת".