מדרש על שמות 28:2

(דף יב) בהראותו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר וגומר אמר רבי יוסי ברבי חנינא מלמד שלבש בגדי כהונה ונתעטף ועמד כתיב הכא את יקר תפארת גדולתו וכתיב התם (שמות כח ב) לכבוד ולתפארת. ובמלאת הימים האלה וגומר רב ושמואל חד אמר מלך פקח היה וחד אמר טפש היה למאן דאמר פקח היה שפיר עביד דקריב רחיקי ברישא דבני מאתיה כל אימת דבעי להו מקרב להו ומאן דאמר טפש היה בני מאתיה איבעי ברישא לקרובי דאי מרדו הנך הני הוו קיימי בהדיה:

(דף יב) בהראותו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר וגומר אמר רבי יוסי ברבי חנינא מלמד שלבש בגדי כהונה ונתעטף ועמד כתיב הכא את יקר תפארת גדולתו וכתיב התם (שמות כ״ח:ב׳) לכבוד ולתפארת. ובמלאת הימים האלה וגומר רב ושמואל חד אמר מלך פקח היה וחד אמר טפש היה למאן דאמר פקח היה שפיר עביד דקריב רחיקי ברישא דבני מאתיה כל אימת דבעי להו מקרב להו ומאן דאמר טפש היה בני מאתיה איבעי ברישא לקרובי דאי מרדו הנך הני הוו קיימי בהדיה:

כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל (משלי כט, יא), זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מְשַׁדֵּיךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים סה, ח): מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים.
בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, דְּבֵית רַבִּי יַנַּאי וְחִזְקִיָּה, תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין שִׁשָּׁה נִיסִין הָיָה פּוֹתֵחַ וּמַרְאֶה לָהֶן בְּכָל יוֹם. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, מִינֵי יְצִיאוֹת הֶרְאָה לָהֶן. רַבִּי יוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר סְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֶרְאָה לָהֶן. רַבִּי לֵוִי אָמַר בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה הֶרְאָה לָהֶם, נֶאֱמַר כָּאן תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות כח, ב): וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, מַה תִּפְאֶרֶת הָאָמוּר לְהַלָּן בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף תִּפְאֶרֶת הָאָמוּר כָּאן בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר בֵּין מִן דִּידֵיהּ וּבֵין לָא מִדִּידֵיהּ מִתְגַּלְגֶּלֶת בַּת קְבַרְיָיא. מֵהֵיכָן הֶעֱשִׁיר אוֹתוֹ רָשָׁע, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁחִיק מְחִיק, סִגֵּל כָּל מָמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהָיְתָה עֵינוֹ צָרָה בְּמָמוֹנוֹ, כֵּיוָן שֶׁנָּטָה לָמוּת אָמַר מָה אֲנִי אֲנִיחַ כָּל מָמוֹן זֶה לֶאֱוִיל, עָמַד וְגָזַר וְעָשָׂה סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל נְחשֶׁת, מִלֵּא אוֹתָן מָמוֹן וְחָפַר וְהִטְמִינָם בִּפְרָת, וְהָפַךְ פְּרָת עֲלֵיהֶן, וְיוֹם שֶׁעָמַד כּוֹרֶשׁ וְגָזַר שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, גִּלָּה אוֹתָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מה, א): כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וגו' וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: וְנָתַתִּי לְךָ אוֹצְרוֹת חשֶׁךְ וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים וגו'.