מדרש על שמות 31:1

כתיב ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם (משלי ג ד). יש לך אדם שחביב לפני המלך ואינו חביב לפני בני פלטין של מלך, ויש שחביב לפני בני פלטין, ואינו חביב לפני המלך, אבל הצדיקים בזמן שהן חביבין לפני הקב"ה הן חביבין לפני המלאכים ולפני הבריות, שכן אתה מוצא בדניאל כשהמלאך בא אצלו היה קורא אותו איש חמודות ג' פעמים, איש חמודות הבן בדברים (דניאל י יא), וכתיב אל תירא איש חמודות (שם שם יט), ואני באתי להגיד כי (איש) חמודות אתה (שם ט כג), ולמה ג' פעמים קורא אותו חמודות, אלא אשריו האיש שבישרו המלאך ואמר נחמד אתה לפני הקב"ה, גם משובח בעליונים וחמוד אתה על דורך. אף בצלאל נשתבח בעליונים ואף בתחתונים, מנין שנאמר ראה קראתי בשם בצלאל (שמות לא א), וכתיב ראו קרא ה' בשם בצלאל (שם לה ל). ראה בעליונים ראה בתחתונים, הוי אומר ומצא כן וגו'.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה [דְּבָרִים] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עֲלֵיהֶם בְּעַצְמוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: רָעָב, וְשָׂבָע, וּפַרְנָס טוֹב. רָעָב, דִּכְתִיב: (מ"ב ח) "כִּי קָרָא ה' לָרָעָב" [וְגוֹ']. שָׂבָע, דִּכְתִיב: (יחזקאל לו) "וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ". פַּרְנָס טוֹב, דִּכְתִיב: (שמות לא) "[וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה] לֵאמֹר: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל" [וְגוֹ']. אָמַר רַבִּי (יוחנן) [יִצְחָק]: אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִבּוּר, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלָכִין בַּצִבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם לה) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל". אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, הָגוּן עָלֶיךָ בְּצַלְאֵל? אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ הָגוּן, לְפָנַי לֹא כָּל־שֶׁכֵּן?! אָמַר לוֹ: אַף עַל פִּי כֵן, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל. הָלַךְ וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: הָגוּן עֲלֵיכֶם בְּצַלְאֵל? אָמְרוּ לוֹ: (משה רבינו) אִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְפָנֶיךָ הָגוּן, לְפָנֵינוּ לֹא כָּל־שֶׁכֵּן?! אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: "בְּצַלְאֵל", עַל שֵׁם חָכְמָתוֹ נִקְרָא. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֵךְ אֱמֹר לוֹ לִבְצַלְאֵל: עֲשֵׂה לִי מִשְׁכָּן, אָרוֹן וְכֵלִים, הָלַךְ מֹשֶׁה (ואמר להפך) [וְהָפַךְ וְאָמַר לוֹ:] עֲשֵׂה (כלים ארון) [אָרוֹן וְכֵלִים] וּמִשְׁכָּן. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָדָם בּוֹנֶה בַּיִת וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיס לְתוֹכוֹ כֵּלִים, וְאַתָּה אוֹמֵר: (לִי) עֲשֵׂה כֵּלִים, אָרוֹן וּמִשְׁכָּן. כֵּלִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, לְהֵיכָן אַכְנִיסֵם? שֶׁמָּא כָּךְ אָמַר לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲשֵׂה מִשְׁכָּן אָרוֹן וְכֵלִים. אָמַר לוֹ: [שֶׁמָּא] בְּצֵל אֵל הָיִיתָ וְיָדַעְתָּ. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: יוֹדֵעַ הָיָה בְּצַלְאֵל לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כְּתִיב הָכָא: (שמות לה) "וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים [בְּחָכְמָה, בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת"], וּכְתִיב הָתָם: (משלי ג) "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה", וּכְתִיב: (שם ג) "בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן חָכְמָה, אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דניאל ב) "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין, [וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה"]. שָׁמַע רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעֲרָבָא, אָזַל, אֲמָרָהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ. אָמַר לֵיהּ: אַתּוּן מֵהָתָם מַתְנִיתוּ לָהּ, אַנָן מֵהָכָא מַתְנִינָן לָהּ, [דִּכְתִיב]: (שמות לא) "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה".

‎וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר, רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל (שמות לא, ב). אָמַר שְׁלֹמֹה: מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם (קהלת ו, י). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ (ישעיה מא, ד). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִשֶּׁהִתְקַנְתִּי מֵרֹאשׁ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן, כְּבָר קָרָאתִי לוֹ שֵׁם וְנוֹדָע אֲשֶׁר הוּא אָדָם. שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן מֻטָּל גֹּלֶם, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל צַּדִּיק וְצַדִּיק שֶׁעוֹמֵד מִזַּרְעוֹ, יֵשׁ שֶׁתָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ, וְיֵשׁ תָּלוּי בִּשְׂעָרוֹ, וְיֵשׁ בְּצַוָּארוֹ, וְיֵשׁ בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, וְיֵשׁ בְּחָטְמוֹ, וְיֵשׁ בְּפִיו, וְיֵשׁ בְּאָזְנָיו, וְיֵשׁ בִּזְרוֹעוֹ. תֵּדַע לְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ אִיּוֹב לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאוֹ וְאָמַר מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ, אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט וּפִי אֲמַלֵּא תוֹכָחוֹת, אֵדְעָה מִלִּים יַעֲנֵנִי וְאָבִינָה מַה יֹּאמַר לִי (איוב כג, ג-ה), הֱשִׁיבוֹ: אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ (איוב לח, ד). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אֵיפָה כְּתִיב. אָמַר לוֹ: הֵיכָן הָיְתָה אֵיפָה שֶׁלְּךָ בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן תְּלוּיָה, בְּרֹאשׁוֹ, בִּשְׂעָרוֹ, בְּצַוָּארוֹ, בְּעֵינָיו, בְּאֵי זֶה אֵבָר.