מדרש על שמות 33:1

וידבר ה' אל משה לך עלה מזה. בלשון שאמר לו בלשון ירידה לך רד (שמות לב ז), רצה לומר מגדולתך, כשנתרצה לישראל אמר לו לך עלה, אמר לו רבונו של עולם אם אין פניך הולכים הניחנו במקומנו, אמר לו הקב"ה פני ילכו, המתן עד שיעברו פנים של זעם:

כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ, רַבִּי חִיָּיא רַבָּה וְרַבִּי יוֹנָתָן הֲווֹן מְהַלְכִין קוֹמֵי עַרְסֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא, הֲוָה טַלִּיתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹנָתָן מְהַלְכָא עַל אֲרוֹנֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא רַבָּה, בְּנִי, טְלֵי טַלִּיתָךְ, שֶׁלֹא יְהוּ אוֹמְרִים לְמָחָר הֵן בָּאִין אֶצְלֵנוּ וְהֵן מְחָרְפִין אוֹתָנוּ. אֲמַר לֵיהּ, רַבִּי, לָא כְתִיב: וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, אֲמַר לֵיהּ, בְּנִי, מִקְרָא אַתְּ יוֹדֵעַ מִדְרָשׁ אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ, כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִיתָתָן קְרוּיִין חַיִּים, וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִין אֵלּוּ הָרְשָׁעִים, שֶׁאֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶן קְרוּיִין מֵתִים, וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים קְרוּיִין חַיִּים בְּמִיתָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, א): אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר וגו', לָאָבוֹת לֹא אָמַר אֶלָּא לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אָמַר לְמשֶׁה צֵא וֶאֱמֹר לָהֶן שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לָהֶם קִיַּמְתִּיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, א): לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָה. וּרְשָׁעִים קְרוּיִים מֵתִים, דִּכְתִיב (יחזקאל יח, לב): אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, וְכִי הַמֵּת מֵת, אֶלָּא, אֵלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁאֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים. אָמַר לוֹ בָּרוּךְ שֶׁלִּמְדַנִי מִדְרָשׁ, וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ.

כִּי יַכְרִית ה'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, חַיֵּיכֶם, אֲנִי עוֹשֶׂה מִלְחֲמוֹתֵיכֶם וּמַכְתִּיב עֲלֵיכֶם שֶׁאַתֶּם הֲרַגְתֶּם אוֹתָם. בּוֹא וּרְאֵה, אֵין מַעֲשִׂים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמַעֲשֵׂה מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה, לִגְיוֹנוֹתָיו יוֹצְאִים לְפָנָיו. אִם נוֹצְחִים, הֵם בָּאִים וְעוֹשִׂים עֲטָרָה וּמַכְלִילִין אוֹתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא עוֹשֶׂה הַמִּלְחָמָה וְנוֹתֵן עֲטָרָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדוֹלִים, לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי, וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (תהלים קלו, יז-כ). וְנָתַן עֲטָרָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִכּוּם (יהושע יב, ו). וְכֵן בִּיהוֹשֻׁעַ מַה כָּתוּב, וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם (שם י, יא). וְנֶאֱמַר, וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל (שם יב, ז). בִּשְׁבִיל שֶׁנִּירַשׁ אֶת אַרְצָם, הִכְרִיתָם מִן הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁנִּכָּנֵס וְנִירַשׁ בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב. שֶׁכָּל הַיָּמִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל קַיָּמִים, הָיוּ מְטֻלְטָלִין וּמַחֲזִירִין בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁהָיוּ רְאוּיִם לַעֲלוֹת מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם (שמות ג, יז), אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה. וְלֹא נִכְנְסוּ מִיָּד, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שָׁמְעוּ שֶׁבַע אֻמּוֹת שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ. מֶה עָשׂוּ. קָצְצוּ אֶת הָאִילָנוֹת, וְסָתְמוּ אֶת הַמַּעְיָנוֹת, וְנִתְּצוּ הַבָּתִּים, שֶׁאִם נִכְנָסִין שָׁם, לֹא יִמְצְאוּ כְּלוּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אַכְנִיסֵם שָׁם מִיָּד, הֵן מוֹצְאִין אוֹתָהּ שְׁמָמָה, וַאֲנִי הִבְטַחְתִּים שֶׁיִּמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב. מֶה עָשָׂה. עִכְּבָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְנִתְיָאֲשׁוּ הַכְּנַעֲנִים מִיִּשְׂרָאֵל, לוֹמַר שֶׁאֵינָם בָּאִים. עָמְדוּ וְנָטְעוּ אֶת הָאִילָנוֹת, וְתִקְנוּ הַבּוֹרוֹת וְהָעֲיָרוֹת, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל עַל בִּנְיָנָהּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב (דברים ו, יא), הָדָא הוּא דִּכְתִיב: וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים (שמות יג, יז). כֵּיוָן שֶׁהִתְקִינוּ הַכֹּל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, מָה אַתָּה עוֹמֵד, לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה אַתָּה וְהָעָם (שם לג, א). עֲשֵׂה עִמָּהֶם מִלְחָמָה וְהַכְרִיתֵם. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה, מָתַי אָנוּ נִכְנָסִין לָאָרֶץ. כְּשֶׁיַּכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ מִתּוֹכָהּ הַגּוֹיִם אַתֶּם נִכְנָסִין.