מדרש על שמות 33:9

אלה פקודי המשכן. כל מה שהיה משה עשה היה עשה על ידי אחרים, שנאמר עבודת הלוים ביד איתמר (שמות לח כא), לא עשה אלא משנגמרה מלאכת המשכן, אמר להם בואו ואעשה לפניכם חשבון, נתכנסו כל ישראל עד שהוא יושב ומחשב שכח אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל, שעשה ווים לעמודים, אמר להם ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים [עשה ווים לעמודים] (שם שם כח). באותה שעה נתפייסו ישראל על מלאכת המשכן, ומי גרם לו, על ידי שישב ופייסן, אלה פקודי המשכן, ולמה עשה עמהם חשבון, והקב"ה מאמינו, שנאמר לא כן עבדי משה [בכל ביתי נאמן הוא] (במדבר יב ז), ומשה אמר בואו ועשו עמי חשבון, אלא שמע משה ישראל מדברים מאחריו, שנאמר (והיה כבא משה האהלה וגו') (שמות לג ט) [והיה כצאת משה אל האהל וגו' והביטו אחרי משה (שם שם ח)], ומה היו אומרים, ר' יצחק אומר לשבח היו אומרים, אשרי יולדתו של זה, מכל ימיו הקב"ה מדבר עמו, כל ימיו הוא משולם להקב"ה, והביטו אחרי משה וגו', ור' חמא אמר לגנאי, היו אומרים ראה צואר, ראה שוקים, אוכל משל יהודים, ושותה משל יהודים, וכל מה שיש לו מן היהודים, וחבירו משיבו אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר, כיון ששמע משה כך אמר להן חייכם משהמשכן נגמר אני עושה עמכם חשבון, שנאמר אלה פקודי המשכן וגו'.

והיה כצאת משה (האהלה) [אל האהל] (שם שם ח). היו עומדים על הצדדים ומכבדין אותו ואומרים אשרי יולדתו של משה מה הוא רואה בו, והיה כבוא משה [האוהלה] ירד עמוד הענן (שם שם ט), היו יודעין שהשכינה נגלית על משה, וקם כל העם (שם שם י). א"ל הקב"ה משה שוב אל המחנה, א"ל איני חוזר, א"ל הקב"ה הוי יודע כי יהושע במשכן, למה הדבר דומה, למטרונא שקצפה על המלך, ויצאה לה חוץ מפלטין, והיתה מגדלת יתומה אחת בפלטין, שלח המלך אחר המטרונא ואמר לה שובי אל הפלטין, ולא בקשה לחזור, אמר לה אני אומר לך שתשובי, ואין את רוצה הוי יודעת שהיתומה נתונה בפלטין, כך ודבר ה' אל משה פנים אל פנים (שם שם יא), מה דיבר, שוב אל המחנ, ולא היה מבקש לחזור, א"ל הקב"ה אני אומרלך לחזור, ואין אתה מבקש, חייך יהושע באוהל מועד, א"ל משה רבונו של עולם לא בשבילך כעסתי עליהם, ראה אתה אומר אלי, ראה שאין אתה יכול להניח אותם, א"ל הקב"ה כבר אמרתי לך ושלחתי לפניך מלאך, א"ל משה למלאך אתה מוסרני, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה (שמות לג טו), ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך וגו' (שם שם יג).

וְהָיָה כְּצֵאת משֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם, עוֹמְדִין מִכָּאן וּמִכָּאן וּמְכַבְּדִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, ח): וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה, מָה הָיוּ אוֹמְרִים, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ מָה רוֹאָה בוֹ, (שמות לג, ט): וְהָיָה כְבֹא משֶׁה הָאֹהֱלָה, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִין עַמּוּד הֶעָנָן הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהַשְּׁכִינָה נִגְלֵית עַל משֶׁה, (שמות לג, י): וְקָם כָּל הָעָם וְהִשְׁתַּחֲווּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה, אָמַר לוֹ אֵינִי חוֹזֵר, אָמַר לוֹ אִם אֵין אַתָּה חוֹזֵר הֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בָּאֹהֶל, מָשָׁל לְמַטְרוֹנָה שֶׁכָּעֲסָה עַל בַּת הַמֶּלֶךְ וְיָצְאָה חוּץ לַפַּלְטֵרִין, וְהָיְתָה יְתוֹמָה אַחַת מִתְגַּדֶּלֶת עִמָּה בַּפָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, אָמַר לָהּ חִזְרִי לִמְקוֹמֵךְ וְלֹא בִקְשָׁה, אָמַר לָהּ אִם אֵין אַתְּ חוֹזֶרֶת הֱוֵי יוֹדַעַת שֶׁאוֹתָהּ הַיְתוֹמָה נְתוּנָה בַּפָּלָטִין. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה, אִם לָאו יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל. מִי גָרַם לְמשֶׁה שֶׁשָּׁב אֶל הַמַּחֲנֶה, (שמות לג, יא): מְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם לִכְבוֹדְךָ כָּעַסְתִּי עֲלֵיהֶן, (שמות לג, יב): רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי, רְאֵה שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהַנִּיחָם, (שמות לג, יב): וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ (שמות לג, ב): וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְמַלְאָךְ אַתָּה מוֹסְרֵנִי, (שמות לג, טו): אִם אֵין פָּנֶיךָ הוֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה.